למשתנה ולאופיר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מצטערת שלא הגבתי להודעות שלכן.. היה לי יום רע.. אבל תודה.תודה.תודה לכן.
ראשית-כל אגיד שאני מאוד שמחה לשמוע ממך,כי כשלא ענית בכלל קצת הפחדת אותי, מקווה שהמצב אצלך קצת השתפר-קראתי שפגשת את הפסיכולוגית שלך והבנת שהיא לא שונאת אותך. אני יודעת שזה בטח יהיה טיפשי ביותר לכתוב את זה,אך זה נראה לי כ"כ מתאים לכאן, שתתנחמי לפחות בכך ש'צרת רבים חצי נחמה'; אולי זה ינחם אותך שכולנו מתמודדים עם קשיים(וחלילה איני מורידה מדרגת הקשיים שאת חווה או משווה אותם לשל אחרים),ו'כל אחד סוחב את החבילה שלו',ככה שאל תהיי בטוחה שלאחרים טוב יותר,כי החיים(ובעיקר בארצינו) קשים ולרובינו גם מסובכים(חוץ אולי מכמה ברי-מזל שאצלם הכל מסתדר בקלות), ככה לפחות אני מרגישה. ביי בינתיים, משתנה
משתנה, כנראה שהכל עניין של פרספקטיבה. והפרספקטיבה שלי על החיים היא דפוקה. לילה טוב. ותודה. חן
חן! טוב לשמוע ממך..אני שמחה שאת כותבת. מקווה שאת מרגישה קצת יותר טוב, איזה יופי שחזרת לטיפול, ושיש לך שוב כתף תומכת וחיבוק מכיל... אופיר
אופיר, אני גם שמחה שהצלחתי למצוא היום ת'מקום הבטוח. הרבה זמן לא הרגשתי שבטוח לי, כמו היום. המטפלת שלי קורצה מחומר נדיר.. מלאכית שמיים. אני מתה עליה. תודה לך,אופירי. ליל מנוחה