טיפול כמובן..

שלום דרור, אני נמצאת בטיפול כמעט שנתיים. הגעתי לטיפול בעקבות דיכאון מז'ורי. מצבי השתפר מאוד. הבעיה - אין לי מה להגיד יותר בטיפול. כבר כמה פגישות שרובם אני שותקת,אומרת משהו כדי לשבור את השתיקה, לפעמים צץ איזה נושא קטן אך הדיבור עליו קצר, כבר דיברנו בטיפול על השתיקה והקושי שלי איתה. אין מה להוסיף. בין הפגישות יוצא לי לחשוב רק על מה אדבר ואיך הפגישה תעבור, ושוב אתעצבן מהשתיקה.... האם זה סימן שצריך לסיים את הטיפול? מה אפשר לעשות ???

טל שלום, ישנן שתי אפשרויות להבין את השתיקה שלך. ומאחר ואני לא מצוי בפרטי הטיפול אמנה את שתיהן. ראשית ייתכן ובאמת את מסמנת למטפלת שאת מעוניינת בסיום הטיפול. שמיצית שלב מסויים בו ולעת עתה את אינך זקוקה לו עוד. אפשרות שנייה היא שהשתיקה שלך מהווה התנגדות לשינוי. שברגע שהתקרבת לתוכן קשה, או שהטיפול הגיע למקום שקשה לך איתו את מתגוננת על ידי הימנעות. שתי האפשרויות סבירות, ועצתי לך היא להעלות את שתיהן מול המטפלת ולדון עמה בנושא. להבין ביחד מה פשר השתיקה שאת מצוייה בה ולהגיע להחלטה מה לעשות. בהצלחה, דרור