עיבוד זכרונות

אם אי אפשר למחוק זכרונות קשים. אז מה הטעם "לעבד" אותם? או מה זה "לעבד" אותם? אם המטפלת תגיד לי אלף פעמים שזה לא היה באשמתי... אז מה, אני ארגיש יותר טוב עם עצמי??? "לעבד" חוויות קשות, זה לא כמו "לתת לזמן לעשות את שלו"???? דבר שאני חוויתי גופנית, אף פעם לא יוכל מי שמקשיב לי להרגיש בעוצמה שלו ולכן לא יוכל להבין אותי, נכון??? אז מה טעם הטיפול הפסיכולוגי במקרים של התעללות??

שלום לך, אני אתחיל דווקא מהסוף. אני מסכים איתך שאדם אחר לא יוכל להבין אחד לאחד את החוויה הגופנית שאת עברת. אבל אני חושב שבעזרתך הוא בהחלט יכול להבין חלק מהחוויה, ובבודאי את ההשפעות הנפשיות שזה הותיר בך. יותר מזה, יש משהו בטענה שלך האומר שכדי לעזור צריך להכיר את המצב מבפנים. אבל לפעמים היכרות כה קרובה עם הטראומה, עלולה להפריע ולהקשות ביכולת לטפל. משום שהיא מקשה על ההפרדה בין המקרה האישי לבין המקרה של המטופל. את שואלת מה זה לעבד. בעיני לעבד זה לא לתת לזמן לעשות את שלו וגם לא לנחם. לעבד זה לעזור להסתכל ולחוות את הדברים אחרת. לא רק כי המטפל אומר לך, אלא כי בהדרגה את תהיי מסוגלת יותר ויותר להכיל חלקים שכרגע אינם מוכלים, וכך גם להתמודד איתם. לסיכום, אני חושב שטיפול פסיכולוגי בהחלט יכול לעזור במקרה של התעללות, אם כי זו לא התמודדות קלה. אני גם חושב שהמטפל או המטפלת לא חייבים לעבור אירוע דומה. לילה טוב, דרור