מענה

השבוע קיבלתי בשורה לא טובה. פניתי לפסיכולוגית שלי בין הפגישות. ומשהו במענה שלה השתנה. פעם תמיד היה לה מה להגיד לי. היא ידעה איך להרגיע אותי. היו לה מילים. היא כל הזמן הייתה שולפת לי ארנבים מהכובע... היום, יש לה הרבה פחות מילים. אבל המענה שלה הרבה יותר קרוב, יותר זמין, יותר נינוח, יותר אנושי, הרבה יותר פשוט. אני מרגישה אותה נקרעת בין הרצון להיענות לי לזה שהיא לא פנויה. היום ההשתדלות שלה, העדינות שלה והרכות שלה הם אלה שמחזיקים אותי. מלווים אותי. מרגיעים. אחרי שהיא נענת לי ככה אני מחזיקה אותה נורא חזק. אוהבת אותה. נורית

נורית, המילים שלך, בדרכן הטובה, מרגיעות, מבטיחות שמשהו טוב בכל זאת קורה גם כשאוזלים השפנים בכובע, ואנחנו נשארים זה מול זה, חפים משטיקים. בני אדם. בעיני, השתדלות עדינות ורכות זה המון. לא תמיד אנחנו זוכרים את זה. שבוע נעים הכי שאפשר ליאת