?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היום הייתה הקלה.הפוגה.כמה שעות של קהות חושים ורגשות. מישהו מהרחוב שלי התאבד היום.ראיתי את הכבאית ,האמבולנס וניידת משטרה שבאו.להוציא אותו. לא מפסיקה לחשוב עליו.(אני לא מכירה אותו).
ויק, כמה משמח לשמוע. הפוגה שניה השבוע (אולי בשבוע הבא יהיו יותר). מתיקות ההתאבדות נעלמת מיד עם הופעת המרירות של אלה שנשאיר בלעדינו. לעולם לא נוכל לחזור לנחם את המבכים אותנו. מבינה אותך כל כך. איתך - מכשפה
ויק, הלוואי שתתני לתקווה להישאר במחיצתך מעט יותר. כל הפוגה היא הישג קטן. נחמץ הלב על האיש ההוא. לפעמים כל כוחות החילוץ מגיעים באיחור גדול. עצוב ליאת