ובלי קשר למה שכתבתי מקודם...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בד"כ במוצ"ש אני מרגישה מעיין יאוש שגובר,ותחושת דכדוך מלווה בפחד מהשבוע שלפנינו,וזה הפוך לתחושת הרגיעה שלרוב אני מרגישה בימי חמישי בערב,ובשישי ושבת עצמה; אני כותבת שזה לרוב- כי לפעמים תחושת הדכדוך גוברת על הכל ואפילו על כייף זה; אך בכל זאת,יש עבורי מעיין 'אווירה קסומה' שמרגישים בימי שישי ושבת- בין אם נמצאים לבד,עם חברים ו/או עם המשפחה; האם גם עבורכם זה ככה? למרות שאיני עובדת עדיין,יש לי מעיין 'רתיעה' מימי ראשון בבוקר,זה נראה לי היום הכי 'מאיים' ו'לחוץ' בשבוע-למרות שהוא יכול גם לסמן התחלות חדשות; ויום שני זאת קצת התקדמות; את ימי שלישי אני אוהבת - כי הם מסמנים כבר את אמצע השבוע,גם כי שלישי - זה שלוש מספר שאני אוהבת,וגם כי זה 'פעמיים כי טוב'. סתם מחשבות שעלו לי בראש....... .
משתנונת, :-) את חמודה...:),ואני יכולה מאוד להבין אותך-גם אני בסוף השבוע מרגישה מין תחושה קסומה של "מחר אני קמה מתי שבא לי...אני יכולה להתכרבל במיטה המוגנת כמה שאני רוצה...יש שחרור ואין מחויבויות לוחצות..." אבל את יודעת מה אני אומרת תמיד? בלי עבודה קשה וקצת סבל אפילו-לא נרגיש עד כמה מתוקה היא תחושת החופש. בלי צמא נוראי-לא נרגיש עד כמה מרווים הם המים, וכן הלאה...:)...בזה אני מאמינה ואת זה אני מיישמת בחיי. אז משתנה,בלי פחד :)..יהיה בסדר,יהיה טוב-מילה שלי :)
תודה הילה, את צודקת.