טיפול צורת סיום

איך הייתם רוצים לסיים את הטיפול שלכם?? שאלה אולי טיפשית, מזה תקופה ארוכה אני מרגישה שאני שם רק בגלל שקשה לי מאוד להיפרד מהפסיכולוגית שלי שאני מחבבת מאוד.ובכל פעם ששאני מחליטה על סוף נופלת עלי תחושת דיכדוך . .אני רוצה לסיים יפה אםיש כזה דבר לצערי לאחרונה אני מתחילה לחשוב שפשוט לא כשאני חושבת על עזיבה אני רוצה פגישה טובה אולי כמה פגישות של סיכום כמה מילות עידוד להמשך הדרך שילוו אותי וכך להמשיך הלאה..( הפסיכולוגית שלי לא עוזרת לי לעזוב בצורה זו לצערי, ניסיתי זה היה משהו פתוח ופתאומי כזה של ביי ושלום וכך חזרתי בחזרה) והנה אולי פתרון הפלא לגמילה, יש לי תקופה מאוד עמוסה ואחרי שלוש שנים לקחתי הפסקה של למעלה מחודש ימים עד אחרי החגים.. ופתאום בהחלטתי זו על הפסקה ולא על סיום זה לפתע לא קשה לי ולכן אני מוצאת את עצמי אומרת בשביל מה לחזור אולי הדרך החד צדדית הזו מתאימה לי רק שאני חושבת על זה אני מרגישה די רע עם עצמי בענין.. זה לא הטיפוס שלי לעזוב כך פשוטו להעלם , לא יפה.. אבל מצד שני כך יותר קל לי.. מה אתם חושיבם על זה?

רחל, עד כמה שידוע לי, מטפלים בגישה דינאמית לפחות, נוהגים לקבוע מספר פגישות לפני הפגישה האחרונה, על מנת שהמטופל יוכל "לעבד" את נושא סגירת הטיפול, לדון בו בפגישות אלה עם המטפל, כפי שעושים בכל נושא אחר במהלך הטיפול.... אני מציעה לך לקבוע איתה פגישה, ולדבר איתה על זה,לספר לה על הקושי ועל זה שהיית רוצה כמה פגישות נוספות . אם את מרגישה שקשה לך, כנראה שהסיום המהיר בכל זאת לא נכון עבורך. לסיים טיפול,בעיקר לאחר כמה שנים, זה קשה לדעתי. אבל צריך לעשות את זה כמו שיש שלב שבו עוברים דירה,מתנתקים מההורים, מפתחים חיים עצמאיים וכו'. זה קשה בהתחלה אבל אחר כך מתגברים בדרך כלל. אני בטיפול שנתיים, מאוד רוצה לסיים אך התרגלתי להגיע אליה כל שבוע, זה המקום היחיד שאני יכולה להגיד דברים שאני לא יכולה להגיד לאחרים, ויש עוד כל מיני יתרונות .... באופן אישי, הייתי רוצה לסיים טיפול לאחר שהיה לי קצת זמן לעכל את זה, לדון בהשלכות ובקשיים. והכי הייתי רוצה שתהיה לי דלת פתוחה למקרה שאצטרך.....

אני מסכימה איתך לגבי הנושא של העיבוד וכד' בעזיבה גם אני מבינה שאולי צריך תקופה וכד' כך שזה נכון מבחינה תיאורטית אבל רק תיאורטית. ניסיתי סיכמנו כמה פעמים על עזיבה ואני הרגשתי שכמו שלי קשה לעזוב גם לה זה קשה ולמרות המקצועיות שלה לא ראיתי הבדל בין הפגישות של לקראת הסוף לבין הפגישות הרגילות וכך מצאתי את עצמי בעצם עוזבת שוב סתם ללא תקופה של עיבוד וזה היה קשה מאוד... כך שלקבוע פגישה לדבר על זה זה בעצם לחזור בחזרה ולהחזיר את קושי העזיבה שוב אל כנו מה שיכול לגרור מצידי הישארות נוספת שם.. אני מגיע כי טוב לי לדבר איתה ואני רגילה לבוא לשם(פתאום גיליתי עכשיו שזה לוקח לי הרבה זמן שכררגע שוחרר למטרות אחרות אז אולי כדאי בזמן זה לעשות דברים אחרים) להפתעתי כרגע שאני בהפסקה קל לי לעזוב בצורה כזו. אני לא חושבת שזה יפה להעלם ולכן התחושה הרעה אבל זה העלים הדחיק את קושי הפרידה יש תחושת געגוע פה ושם אבל געגוע של "הפסקה" ניסבל.

ערב טוב רחל, בואי נחכה למשתתפים נוספים שירצו לשתף, ולומר איך מתאים להם לסיים קשר טיפולי... בהמשך, אולי אוסיף מחשבות משלי. ליאת

ליאת, אני ישמח אם בהמשך תוסיפי את מחשבותיך במידה ויהיו.

רחל שלום, אצלי לצערי בשני סוגי טיפולים שונים ואצל שלושה מטפלים שונים,שהייתי במספר שנים האחרונות,ובעיקר בשנה וחצי האחרונות,הטיפולים הופסקו בפתאומיות,עקב משהו שקרה ושגרם לי להפסיקם,ועכשיו כשאני חושבת על כך-שאפילו ששוחחתי אח"כ עם אותם מטפלים(טלפונית),אני מרגישה כאילו 'ברחתי' מאותם טיפולים - ומהמטפלים, ולא מרגישה שאני שלמה עם עצמי על כך,כלומר:אני שלמה על זה שהפסקתי את אותם טיפולים(לפחות שניים מהם),אך לא שלימה עם הדרך שההפסקה נעשתה.

היי רחל, אני חושבת שאת צריכה לעשות מה שטוב *לך*. בלי לא נעים וחבריו. אם יותר קל לך לעזוב מהפסקה, אז זה מה שתעשי. ולמה בכלל צריך להגדיר את זה עזיבה? שתהיי הפסקה. הפסקה ארוכה. ואם תרצי, תחזרי. מקווה בכל ליבי שלא תרגישי צורך לחזור כתוצאה מארועי החיים. אבל אף אחד לא יודע מה הם מזמנים לנו... את דואגת שאם תעזבי מהפסקה היא תראה את זה בעין לא יפה? לא יהיה לך נעים לחזור במידה ותרגישי צורך? נורית

לרחל ולמשתתפות האחרות, עזיבה פתאומית של טיפול, גם אם היא נעשית מתוך שלמות גמורה, יכולה באמת להשאיר טעם מוזר אצל שני הצדדים. נוצרה איזו אמונה או אמירה שנהפכה למיתוס, לפיה יש צורך במספר פגישות כדי לעבד את הפרידה. המיתוס הזה מייצר לא מעט מבוכה אצל מטפלים ומטופלים כאחד, שלא תמיד יודעים מה לעשות עם כל מרחב הזמן הזה, המוקדש לפרידה. כמטפלת, הגעתי לאיזו נוסחה שטובה לי. כשמסתמנת פרידה, יש בעיני חשיבות לקביעה מוסכמת של פגישה אחרונה. הפגישות עד אז (יכולות להיות1, 2, 3, 4 או יותר) די דומות לפגישות הרגילות, ולא חייבים לדבר בהן על הפרידה, אבל הפרידה כבר עומדת באוויר. גם זה עיבוד. הידיעה. משהו הופך רך יותר, נינוח יותר או טעון יותר. זה תלוי. אבל הידיעה של הפרידה מונחת שם, בחדר. זה משאיר משהו חגיגי ולא לעוס מדי לפגישה האחרונה. אני משוכנעת שיש עוד המון נוסחאות אפשריות אחרות. שבת שלום וערב נעים ליאת