חברה ממורמרת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
חברתי מתקרבת ל-40. אינני יודעת מדוע היא תמיד מכריזה בקול את המשפט בעיקר לפני הגברים: "אם אני לא אדאג לעצמי אף אחד לא ידאג לי", עד כמה שהספקתי להכיר את בעלה, הוא תמיד תומך, עוזר ובעל לב רחב. האם משדרת מצוקה, דיכאון והיא פשוט מרבה לומר זאת למרות שאני הבהרתי לה שכולם ובעיקר בעלה דואגים לה. היא אומרת את זה בכל מצב שרק יש הזדמנות. מה זה אומר ואיך אפשר להוציא לה את זה מהראש? תודה.
למה זה מעיד על מרמור?? אני מסכימה עם המשפט "אם אני לא אדאג לעצמי אף אחד לא ידאג לי" בלי להיות ממורמרת.. זה ענין של השקפה ותו לא ואפשר כמובן גם לחלוק עליה.
ערב טוב סימה, אני מסכימה עם רחל, וסבורה שהחוויה של "יש (או אין) לי על מי לסמוך" היא חוויה פנימית נתפסת, שאינה בהכרח קשורה להיבטים מציאותיים. גם מה שנראה בעינייך, כלפי חוץ, כדאגה והשקעה של בן הזוג, יכול להתפרש באופן שונה בהקשר של החיים הזוגיים האינטימיים. בקיצור, מה שרואים משם - לא רואים מכאן. המשיכי להיות חברה טובה ותומכת, ולהזכיר לה את הדברים הטובים בחייה. זה, כמובן, אף פעם לא מזיק. סוף שבוע נעים ליאת
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
