בעיה

שלום אני בת 18 ויש לי בעיה. מאז שאני זוכרת את עצמי אני נוטה להיקשר לאנשים מחוץ לבית בדרך כלל אנשים מבוגרים שיכולים לשמש לי כאם או אב. אני נקשרת לאותם אנשים ברמה קיצונית, חושבת עלהים ללא הפסקה, דואגת להם ואוהבת אותם יותר מבני משפחתי. אני מפחדת להתוודות על כך בפניהם כיוון שאני מפחדת מהתגובה שלהם . אפשר להגיד שככל שאני יותר נקשרת לאדם ויותר אוהבת אותו ככה זה יותר כואב לי. יש לי רצון כל הזמן להיות עם אותו אדם ולדבר איתו כל הזמן. האמת שזה ממש מטריד אותי ואני לא יודעת איך להתמודד עם המצב כי אני נקשרת לאנשים ברמה שאני לא רואה את חיי בלעדיהם. מה ניתן לעשות בנושא? והם כדאי לשתף את אותו אדם או לא? תודה!

שלום שושו, את מתארת דפוס חוזר על עצמו של התקשרות עמוקה לדמויות כמו-הוריות, ואני יכולה להבין את אי הבהירות שאת חשה סביב זה. אני מניחה שאת שואלת את עצמך מה מוביל אותך לשם, מה את מקבלת בהתקשרויות האלה, מהו החסך שיתכן ומניע את המשיכה שלך לשם. אני חושבת שאלה הן שאלות מצויינות, אבל לא בהכרח מתאים להביא אותן אל הקשרים עצמם. לפעמים נכון יותר להעלות אותן בשיח הפנימי שלך, ואם תרצי גם לברר אותן לעומק בטיפול. שיהיה בהצלחה, אורנה