רע לי

רע לי. הכל ממשיך והכל נראה אותו הדבר . אני מרגישה כאילו העולם גדול מידי וחונק מידי .הכל נראה לי מאיים. כאילו הקירות הולכים ומתכווצים סביבי ואני כ כך קטנה... אין לי למה לצפות ... ורק החור הזה שבתוכי הולך וממשיך ונפער לו, יותר ויותר גדול ... ואין לי כוח יותר ... להמשיך זו עבודה קשה מידי . אני נאבקת, להשאיר את הראש מחוץ למים לנסות להמשיך לזרום לא להיכנע לזה , אבל זה נהיה קשה יותר ויותר .ואני כ"כ לא רוצה לחזור לאותו מקום אפל שממנו אני יודעת שלא יהיה כוח לחזור שוב...

שלום ד', כמו שהעידו כאן מספר חברים לפנייך, עצם הכתיבה אלינו מהווה לפעמים סוג של הקלה ופורקן. אני שומעת את הכאב שלך, ומבקשת ממך לנסות ולתקוף את העולם כרגע במנות קטנות. יש ימים בהם צריך לעבוד חסכוני, ולשמור משאבי הישרדות להמשך. שולחת לך את כל הכוח שאפשר כדי להמשיך ולהישאר עם הראש מחוץ למים. אל תיכנעי ליאת

בטעות הגבתי על ההודעה "חרדות" אני כבר "אאוט" לגמרי...