שלום שוב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/03/2007 | 00:17 | מאת: MR BLUE

היי הגלל תסמינים שונים אני כנראה אצטרך ללכת לבדיקה זה יכול להיות מלא כלום עד מחלה ואני מודאג מאוד ......בכל מקרה לא נראה לי שבחורה בעולם תרצה אותי סהכ ואני אומר את האמת לא רוצה ולא מעוניין להכנס לקשר עם בחורה שחולה במחלת מין וכרגע אני נמנע מכל קשר עם נשים ולא נראה לי שזה ישתנה בעתיד בגלל החשש הכבד שאני אדביק משהי במחלה.....והמצב שאני נמצא בו בלי קשר לכלום זה מצב של מוות כי מצב שבו את לא יכולה לצאת לעולם להכיר או לקוות להכיר בן בת זוג הוא מצב נורא הוא מצב של מוות ולא יעזור זה שאולי המחשבות חיות אני אפילו מתגעגע לתרופות שעזרו לי להיות אפאתי אני מאוד מאוד מאוד מודאג לגבי העתיד שלי מה גם שאת הלימודים שלי אני מחרבן ואני לא רואה את עצמי אי פעם חוזר להיות בנאדם כמו שהייתי רק לא מזמן לפני שנתיים שלוש ובעיקר לפני 4-7 שנים שהייתי בנאדם אמיתי אהוב ואפשר לומר נערץ.....להתראות

10/03/2007 | 02:00 | מאת: ליאת מנדלבאום

שוב שלום מיסטר בלו יקר, גם אני חושבת שאולי קצת מיהרת להשליך את הטיפול התרופתי, מבלי למצות לגמרי את מה שיש לו להציע. מאחר ואני יודעת שאתה בטיפול, אני מתאפקת מאמירות או פירושים שמקומם בקליניקה, בשיחה פנים אל פנים. אוכל רק לומר, שככל שהיכרותנו מתארכת, מתחזקת (אצלי) ההבנה לגבי תפקידה של אותה תקרית אומללה, ככזו השומרת עליך ביעילות מפני פגיעה מסוג אחר. מסיבה זו אתה מתקשה לוותר עליה, וממשיך לטפח מערך שלם של קוגניציות סביבה. הלוואי שיום אחד יהיה בך האומץ הדרוש כדי להיפטר ממטריית ההגנה שהיא מעניקה לך. אצלינו, אגב, אתה נתפס כאדם אמיתי אהוב ומוערך, מבלי שהיכרנו אותך כלל בימיך "הטובים". אבוד לך איתנו... שלך ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית