דאגה לילדה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום , אחותי ובעלה הורים לילדה בת 7 הם הורים משקיעים ואוהבים ,מסורים לבתם אולם לא מגבילים את הילדה בטיפוסים מסוכנים על מעקה\פסלים גבוהים לילדה יש תופעה של התעלפויות והרופאים אומרים שזה לא מסוכן כשלעצמו (נובע מירידה פתאומית של לחץ דם )אלא הנפילות מסוכנות לפני שבועיים הילדה התנדנדה בביתה על טבעות ונפלה על הראש,איבדה הכרה אושפזה 3 ימים בנוירוכירורגית מורכבת , ואחר הבדיקות והאשפוז - שוחררה לא נגרם נזק אני חרדה לנפילה הבאה .... מאחר והם עדיין לא מגבילים אותה הילדה מרגישה שהיא "סופר מן " ואינה מפחדת מכלום כשפנינו אליהם ( אני והוריי ) הם טענו שהם לא רוצים לגדל ילדה עם חרדות והם מתכוונים להמשיך לא להגביל\לא להפחיד אותה מנפילות הילדה כל מס' חודשים מתעלפת אני חוששת שבנפילה הבאה לא יתמזל מזלה והם יאבדו אותה או שהיא תשאר נכה מנפילה בגובה רב כבר לא יותאים ללא נזק אני חסרת אונים ולא יודעת למי לפנות מאחר ולמעט הנושא הזה הם הורים מקסימים ודואגים לרווחתה הרגשית ,וגם הפיזית ( דואגים שתאכל יום יום בשר ... לא מרשים לה לדבר עם אנשים זרים ,לא נותנים לה לחצות כביש לבד...) הפער הקיצוני בין אהבתם והשקעתם בילדה (חוגים,טיולים,שיעורי אנגלית ...)לבין אי שמירה על הסתכנותה הפיזית אינו נתפש ועלול להוביל לאסון נסיונותי לדבר שוב על הנושא עם אחותי נתקלו ב" זה לא עסקך,את לא אמא שלה...." מה לעשות ???? הרי אין כאן התעללות ... האם ישנם חוקים לאכיפת בטיחות ילדים ? אני חרדה ,לא ישנה ....הילדה מקסימה ,חיה באושר אך לא מודעת שהיא בסכנה
שלום לאנונימית, מסתבר שאנשים שונים מאד זה מזה בהערכת מצבי סכנה. כל אמא צעירה מכירה בוודאי את קריאות הסכנה של הסבתות, במצבים הנראים להן עצמן כ'משחק ילדים'. אם תשבי פעם בגן השעשועים ותצפי באמהות וילדיהן, תוכלי להיווכח שיש כאלה היושבות בשלווה, מקשקשות בטלפון הנייד או עם חברותיהן, בעוד אחרות עומדות מתחת למתקן, ירוקות מאימה, מושיטות ידיים חרדות, לתפוס את מי שללא ספק ייפול עוד רגע אל מותו הוודאי. אני נוטה להזדהות עם אחותך ובעלה, ולהאמין שמוטב להסתכן מעט ובלבד שלא לגדל ילד חרד והססן. אחרי הכל, יש המון ילדים שנופלים ונחבטים, פותחים סנטר או שוברים יד, ובכל זאת נותרים בריאים בגופם ובנפשם. כהורים, אנו נעים כל הזמן בין הצורך להשגיח ולשמור, לבין הצורך לפתח בילדינו תחושת ביטחון וכשירות. כמו שזה נראה כרגע, אין לך ברירה אלא לכבד את הבחירה שלהם כהורים, ולהשתדל 'לעצום עין' כדי לשמור על שלוותך כדודה. מאחלת לכולכם ביטחון בריאות ושלווה ליאת