תלות במטפלת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/03/2007 | 20:31 | מאת: יוליה

נמאס לי כבר מההרגשה הזו. אני לא רוצה להרגיש את הצורך בה. אני פשוט רוצה לכנס לחדר לדבר, לשתף וזהו, לא יותר. אני לא רוצה שהיא תשאר איתי כל השבוע. ההרגשה הזו שאני תלויה בה, צריכה אותה לידי שתעזור לי בכל שלב, משגעת אותי. איך אני יכולה להיפטר מההרגשה הזו. מה אפשר לעשות שהיא תחזור להיות בשבילי מטפלת רגילה, כי הרי יהיה סוף ואני לא אוכל להיות כזו קרובה אליה, אז אני צריכה לשים לעמי גבולות. ** היא לא יודעת את זה, לא שיתפתי אותה ולא אשתף אותה. (שם אני כזו קרה, כזו מנומסת.....היא אפילו רצתה פעם לחבק אותי אחרי שהתרגשתי נורא, אבל לא הרשיתי לה למרות שנורא רציתי.) למה אורנה? מה קורה לי שם?

07/03/2007 | 21:05 | מאת: רחל

לדעתי, חבל שאת לא משתפת אותה בתחושה הזו, השיתוף יכול להקל על התחושה. תלות זה לא רק תופעת לוואי של הטיפול לעיתים זהו חלק חשוב ממנו אני חשובת שחלק מהתלות זו גם תוצאה של התנהגות המטפל שאולי היא יכולה בצורה כלשהי לשלוט בה יתכן גם שלך יש בעיה כללית עם תלות ולכן זה כל כך מפריע לך אולי כדאי להפסיק להילחם בתחושה הזו ופשוט לתת לה להיות ואז זה יהיה יותר קל.

07/03/2007 | 21:40 | מאת: יוליה

תודה רחל. דיברנו על זה פעם, אבל זה יותר חזק עכשיו ואני ממש מתאפקת. וקשה לי, ממש קשה לי להראות או להגיד למישהו שאני צריכה עזרה, או צריכה אותו/ה.... ובא לי כבר לעזוב רק בגלל התחושה הזו

07/03/2007 | 21:55 | מאת: רחל

וכל מה שכתבתי קודם זה אולי ניסיון לחשוב מה הצד השני של המטפלים היה אומר

07/03/2007 | 23:07 | מאת: ל.

יוליה,.. הקונפליקט הזה מדבר אליי מאוד. איכשהו בתקופה האחרונה גיליתי שלא קורה שום דבר מסעיר או ממוטט או שובר כשמגלים לצד השני כמה הוא חשוב לי. כל הזמן שמרתי בבטן, החזקתי חזק. רק לא לגלות..מחשש ש... שאדחה, שיהדפו אותי לאחור כשהכי אהיה צריכה, שאהיה ללעג- בעיני עצמי ולא רק, שאחלש.. כל כך הרבה מאמץ הושקע בלהתגונן.. אין לך מושג כמה זה מבלבל שכשמרפים קצת, הצד השני עוד שם! מפתיע נורא.. יש איזו הקלה בלתת באופן מבוקר לסילון או זרזיף קטן לחלחל החוצה מהסכר שנבנה בעמל רב. המשיכי להתאפק עד שזה כבר לא יהיה לך מתאים יותר. כל דבר בעיתו.. אבל הרשי למחשבות החדשות להבשיל בך לאט, אל תסתמי את החור בסכר מהר מדיי..ההתאפקות אולי יותר קשה מהשחרור יש סכרים שצריך לפעמים לפתוח. אבל כל סכר בזמנו.. ל.

07/03/2007 | 22:55 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

יוליה יקרה, אם נחשוב על הקשר הטיפולי כשיקוף של האופן בו את יוצרת קשר עם דמויות משמעותיות בחייך, הרי שיש הרבה מה ללמוד מהתשוקה העזה שלך לקירבה, והפחד העז לא פחות מפני תחושת תלות. נסי לתת לעצמך להשתמש בטיפול ובמטפלת... כשאת מסתירה כך את רגשותייך וצרכייך האמיתיים, את מאפשרת לעצמך שימוש מאוד מוגבל בתהליך הטיפולי. אז אומץ, וקדימה... לקפוץ למים הרגשיים... בהצלחה, אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית