חלולה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני לא יודעת איך לסדר ול"נקות" את הבלגן.איך לעשות שלא יהיה ריק וכואב ברגע שאני מסיימת איתה שיחה וחוזרת ללבד השואב אותי מבפנים.שואב ומושך למטה לתהומות האלה.ובשביל מה?ולמי התשובות?היא אומרת שנצטרך לגלות אותן יחד..אבל אני לבד לבד.אני מרגישה שאני בתוך בור עמוק, צועקת, ואף אחד לא שומע.שולחים לי חבל שלא מגיע עד אליי.... בא לי לחתוך ולדמם את עצמי על כולם.כתם שישאר. אני צריכה חיבוק של אימהות.פתטי נכון?לא אכפת לי איזה אימא כל אמא.
אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
אוי ויק, את סובלת כל-כך, כבר המון המון זמן, ללא הקלה. לפעמים אימהות אומרות לילדים שלהם: הלוואי שיכולתי לקחת ממך את הכאב הזה, אפילו לזמן מה, לשחרר אותך ממנו ולהרגיש אותו במקומך... אני שולחת לך חיבוק של אימא אחת... אורנה