משתגעת..

היי אני בת 24 התחתנתי לפני 5 חודשים בעלי בן 37 לא היה עובד בהתחלה התחיל לעבוד לפני כחודש ואני מרגישה שיפור במצב רוחו אני גרה בכפר שלו שמרוחק מהכפר שלי שעה נסיעה כל משפחתי שהיתי בקשר קרוב אליהם גרים בכפר הקודם. יש כמה בעיות יש לנו מטבח משותף עם חמי וחמותי בעצם אפשר להגיד יש לנו יחידת מגורים נפרדת שבאמצע המטבח אימו בת 67 אביו בן 77 ויש לו בעיות זכרון קשות כל אחיו ואחיותיו מבוגרים ממנו ונשואים עם ילדים. אני סטודנטית לתואר ראשון לומדת בסביבת הכפר הקודם שלי ולכן 5 ימים בשבוע אצל ההורים. חמותי טוענת שהבית שלהם היה הכי שקט בכפר באמת שמתי לב שבני המשפחה מדברים בעדינות ורכות. בעלי מצפה ממני שאעזור לאימו בעבודות הבית (עם זה אין לי בעיה בכיף) הבעיה היא אבא של בעלי הוא ממש משגע את חמותי לא נותן לה לנוח בצהריים לא להתפלל(אנחנו די דתיים) לא להכין אוכל כל הזמן מציק שואל אותם שאלות המון רוצה לצאת החוצה כשממש גשום או בחצות מעיר אותה באמצע הלילה ולפעמים היא צועקת עליו וכמובן אני נאלצת להתמודד עם כל זה אני מרגישה שהלב שלי בוער מבפנים יש לי שני רגשות אחת רחמנות ואחת עצבים-למה החיים שלי נראים ככה אם אני נשואה טריה? לגור בהשכרה זה ממש לא בא בחשבון בגלל בעיות כספיות וחוצמזה אני ממש צריכה לחסוך כסף ללימודים. הבעיה השניה היא ביני ובעלי בעיקר בתחום המין. אני בחורה סוערת וחמה ובעלי הרבה פחות למרות שהוא טוען שהוא כן חם אנחנו מקיימים יחסים פעם בשבוע הוא אוהב נשיקות עדינות בקושי נוגע בי בזמן הסקס וכמעט בלי מחמאות או דיבורים מגרים (יש מעיט)ולפעמים הוא חושש שהוריו ישמעו אותנו מהחדר שינה) נורא מעצבנת אותי העדינות שלו חיבוקים עדינים ונשיקות עדינות והוא אומר עליי שאני רוצה את זה בעצבים בלחץ וכו...אני מאוד אוהבת דיבורים גסים חיבוק חזק נשיקות עם הלשון . ויש לי די הרבה פנטזיות מיניות שאני משתפת אותו בהן (כמובן לא מדובר בפנטזיות על גברים אחרים אלא שרק הוא כלול בהן או בחורות) דיברתי איתו על מה שמפריע לי בסקס אך נראה שלא השתפר הרבה. בקיצור מה ניתן לעשות בשני הענינים? ברור שאני לא חושבת שהחיים ורודים ואין קשיים אני ראיתי הרבה סבל בחיי בגיל ביס תלמידים היו מציקים לי בגלל התםפתחות מוקדמת אימי חלתה במחלת נפש שהייתי בת 15 והייתה חולה במשך 5 שנים סבתא שלי מצד אימא שהיתה גרה קומה מתחתינו היתה שתלטנית וגרמה תמיד לסכסוכים בין אימי ואבי ובנוסף חברה טובה שלי נהרגה לפני 3 שנים. מתי הסבל יגמר?פעם אחת רציתי שקט נפשי ולפעמים אני מרגישה שאין לי יכולת לעזור לחמותי בקשר לבעיות זכרון של בעלה ומרוב קושי אני בוכה לפעמים. אנא עזרה!!!!!

שלום נטלי, אני זוכרת שכתבת על בעיות דומות לפני זמן מה, וצר לי לקרוא שאת לא חווה שיפור ממשי. בעיקרון, נראה שחלק מהפיתרון - הן בקשר שלך עם חמך, והן בנוגע לחששות של בעלך שהוריו ישמעו אתכם מקיימים יחסי מין - טמון בכל זאת במעבר דירה ופתיחת דף חדש של חיים עצמאיים. אני מבינה את הקושי הכלכלי, אך כרגע נראה שההימנעות מכך גובה מחיר יקר יותר משכר-דירה... מעבר לכך, בדקי האם במקום לימודייך יש שירות פסיכולוגי המעניק טיפול מסובסד לסטודנטים. אני קוראת בדברייך תסכול רב שאינו מקבל מוצא, ולכן חשוב שיהיה לך מקום תומך משל עצמך. בהצלחה, אורנה