תגובה

אני לא נוהגת לכתוב בפורום, אבל היה לי חשוב להגיב הפעם על המילים הקשות שנאמרים. אני חושבת שהמטרה של הפורום היא לעזור ולתת מענה מידי לצרכים שעולים לפעמים ברגע הלא מתאים, אבל הפורום אינו מחליף טיפול פסיכולוגי שהוא המענה האמיתי לאורך זמן. אני מבינה שקשה לך ושולחת לך חיבוק ואת כל התמיכה,אבל יש דרכים להגיב גם כשלפעמים התשובה המקצועית לא עונה בקנה אחד עם הציפיה. לפעמים צריך להסתכל על הדברים כם בעיניים אחרות איני חושבת שהתגובה של דרור היתה לא אוהדת או לא מחבקת. אני חושבת שהיתה פה תגובה שנועדה לתת לך תמיכה אמיתית תמיכה של מטפל בלי להיות המטפל. אני חושבת שצריך להעריך ולתת את הלגיטמציה לדברים להאמר גם אם לפעמים הם קשים, כמו שהדברים היו נאמרים בטיפול. אני מקווה שאת מעודדת יותר היום ושהמצב רוח חוזר לאיתנו ושבכל יום תרגישי יותר טוב. אני כן רוצה לתמוך גם בדרור כי אני חושבת שלא היתה פה הטפת מוסר או חוסר תמיכה אלא התייחסות מעמיקה ואמיתית למה שתיארת שגם מחבקת, בלי שום רצון לפגוע. כמו-כן לדעתי לא תמיד צריך להגיב לכל "ו" כי לפעמים המקום של הפורום זה רק להביע רגש רגעי בלי הצורך להתייחס.

צ

זה גם לאופיר ולא רק לדרור

תודה רבה אורנה אבל אני לא בטוחה שזה יעזור מרוב כל הכעס והתוקפנות של אימי לא נותרו לה חברים ובני המשפחה התרחקו , אפילו בנה הגדול , אחי, די ניתק איתה קשר ורק אני ואבי נשארנו לידה למרות שאפילו הוא חושב על גירושין הבעיה העיקרית היא שלא מסוגלת להקשיב ומעבר לזה , כבר אמרנו לה עד כמה היא פוגעת אבל זה ממש לא מעניין אותה , היא רוצה להתייסר ולסבול כי אחרת היא מרגישה אשמה והיא רוצה שכולם יסבלו כמוה כדי שיבינו את הכאב שלה לגבי קבוצת תמיכה של הורים שכולים אני לא בטוחה שהיא תרצה , כי היא חושבת שאז הכל יהיה בסדר והיא לא רוצה חיים טובים אולי אם אלך בעצמי לקבוצה כזו ואנסה לשכנע מישהו מהם להפגש איתה ולשכנע אותה להצטרף...

לאנונימוס מילים קשות נ א מ ר ו ת ולא נאמרים, אבל יכולתי להשאיר את המשפט גם בלי שתי המילים האחרונות - מילים קשות נאמרות, ובדיוק כמו שיש לדרור זכות להתבטא איך שהוא רוצה גם לי יש, ואני לא חושבת שקיללתי או זרקתי עלבונות, אמרתי את שעל ליבי, וזה שאני פשוט אפנה למישהו אחר שכן יכול לתת חיבוק, גם אם הוא וירטואלי, ויש כאן מספיק שנכנסים רק בשביל זה, בייחוד שכמעט אין הודעות שנשארות פה ללא מענה, וזה צרם כפי שאמרה לילך בהבנה אמיתית, שלפעמים כשרע לא חושבים יותר מדי על מה שאומרים, ואני חושבת שדרור מודע לזה, ואת לא צריכה לצאת להגנתו בכזה להט...אבל, שיהיה, תנס/ה לחשוב למה זה כל כך הפריע לך אם את/ה בדרך כלל לא עונים או משתתפים או חולקים, למה הפריע לך דווקא כשמישהו העיז להגיד מה שעל ליבו , לפרוק ולא להסתתר מאחורי מסך מגן כשכל השאר חשופים...ותודה, אך תשמורכ'י את החיבוק המאוד מחמם שהצעת לעצמך..הסתדר לבד, או עם אנשים כמו לילך..אני מקווה שלא תעבור/י את כל החיים בהרגשה שאת אנונימוס...ואולי תראה/י שזה לא כל כך צועק הצילו וחוצפני ובלתי יאמן שמישהו נותן לעצמו להתבטא.וכשדיברתי אל דרור לא התכוונתי שהוא "חייב" לתת חיבוק או אוט אבר, אפשר להגיב באלף ואחת צורות סתם מתעניינות - יש מישהו שאת יכולה לפנות אליו? להעזר בו בסביבתך? דוגמא אחת מני רבות...צרמה לי העדר התגובה הטוטאלי שמן הסתם נגע לי בנקודה רגישה..ואני חושבת שבסוף גם אמרתי לו שאני מבינה שאני לא מדברת ממש אליו..תקרא/י את כל ההודעות...ולדרור: אם פגעתי, מצטערת מאוד. הייתי נסערת..לא התכוונתי.