לדרור

רציתי לרשום בכותרת 'איזה עולם חרא' (סליחה על הביטוי),אך אז 'השתפנתי',כי לא רציתי למשוך תשומת-לב יתרה באמצעות הכותרת. פשוט נמאס לי שיש אנשים רעים,שמנצלים,פוגעים,והורסים כל טיפת אמונה שעוד נותרה- באנשים בכלל,למה בכל פעם שבוטחים במישהו 'מקבלים סכין בגו',למה אנשים לא יכולים להבטיח הבטחות ולקיים?! כ"כ היתי רוצה לשתף 'את כל העולם' בפרטיהם של ה'רמאים חסרי-המצפון' שרק מתרבים מיום ליום,אך לצערי לא אוכל לעשות זאת,ואפילו לא אוכל להסביר יותר על מה מדובר,כי אז אזוהה בוודאות. אני יודעת ששאלותיי נשמעות 'נאיביות',ובטח אין תשובה עליהן,אך הן מעסיקות ומטרידות אותי,במיוחד הערב,ולא נותנות לי מנוחה. וכעת מרוב העייפות מהיום הארוך מאוד והמעייף שהיה לי,עיני נעצמו וכמעט ונרדמתי על כיסא המחשב. אז להתראות בינתיים, משתנה

משתנה שלום, בהחלט ישנם מצבים שאנשים מאכזבים והתחושה היא שהם עושים זאת בכוונה לפגוע. לפעמים זה אפילו נכון. אבל רוב האנשים רוב הזמן אינם מעוניינים לפגוע ולאכזב. זה לא אומר שזה לא קורה אבל זה כן אומר משהו לגבי ההרגשה שהעולם הוא רע והאנשים בו הם רעים. זה הופך את העולם לפשוט יותר להבנה, אבל לאו דווקא זו ההסתכלות הנכונה. אז אל תמהרי להתייאש ולהרגיש כל כך רע, בעיקר למענך, דרור

משתנה, אני רושמת לך כאן כדי שלא תצטרכי לגלגל למטה.. אולי בכלל לא הבנתי נכון את דברייך.. את כתבת שהיאוש שלי השפיע גם עליך, שנשאבת לתוכו. זה צרם לי קצת. אני לא חשה אשמה מיותרת ,זה בסדר,הכל בסדר. :-)

אני שמיחה שאינך מאשימה את עצמך גם בכך;אף-אחד לא אשם,אלא רק הסיטואציה, שגרמה לי 'להישאב לתוך הדיכאון'-שהיה כבר ממילא קיים,אך במידה מופחתת.