עצב

שוב אני, שוב באותו המקום,באותה ההרגשה שהכל חוזר על עצמו... מרגישה בתוך מערבולת שסוחבת אותי ולי אין שליטה על מה שקורה...רק הגררות פאסיבית וחוסר יכולת לראות איך דברים יכולים להיות אחרת. העצב הזה שבה מבפנים כאילו קבע לעצמו מקום של קבע אצלי ורק ממשיך להיאחז ולגדול ולתפוס עוד ועוד מקום.. והבדידות שמציפה שוב ושוב ואין את מי לשתף או להישען עליו..ההרגשה שאני לבד מול כל העולם שמאיים מבחוץ, והרצון להתכווץ או להתפוגג , להיעלם ולא להרגיש כלום... תודה שלפחות אתם מקשיבים...

ד' יקרה, הכאב שלך מצליח להגיע ברור ונוקב דרך המילים שלך. לא ציינת אם את נמצאת בטיפול או לא, וליתר ביטחון אזכיר לך שפסיכולוג יכול לסייע הן מול תחושת הבדידות והן בהבנת הקשיים שלך ובניסיונות למתן את עוצמתם. אני שמחה שאת מוצאת סוג של נחמה בנוכחות שלנו כאן, אבל מודעת גם למוגבלות הערוץ. מגיע לך עזרה בשר ודם. מקווה שהשבוע יכאב פחות. שולחת לך כוח ועידוד להמשיך ולצלוח את הימים הבאים. חיבוק ליאת