liat

ליאת למה את מתחפשת השנה? (פתאום יש לי דה ז'ה וו משנה שעברה..) אני מנסה לחדש קשר עם חברה טובה. היא לא מוכנה לסלוח ומגיבה בזלזול. כנראה אני בנאדם דפוק (בטח גם את יכולה להעיד על סמך השבוע האחרון ובכלל..). את יודעת, נראה לי שהקשר איתה אולי היה הרסני.כנראה שהבחירות שלי לא להיט.. אני יודעת צריך לדבר עם הפסיכולוגית (שלא שיבצה אותי בין מטופליה).האמת היא שטרם החלטתי אם כדאי לי להמשיךלבוא אליה.מה שהיא עשתה היה מעליב...מה דעתך לאחר העדכון? בעבודה לעיתים אני טועה דבר הנובע לטעמי מחוסר ריכוז. עדיין לא פיטרו אותי... מזל שבפורים יש את המנהג לשתות עד לא ידע זו אני. שדרגתי את הכינוי

שבת שלום m (מכירים אותך לפי כתב היד, אל דאגה) מה שאת מספרת על החברה שלך ומה שסיפרת על הפסיכולוגית שלך, יכול להתלכד לאיזה שלד של הנחה, לפיה קיים פער גדול מדי בין מה שאת מרגישה לבין מה שאת אומרת או עושה. אנשים רבים אינם מודעים לפער הזה במלואו, וסבורים שהאחרים יכולים או צריכים לדעת מה *באמת* מסתתר מאחורי החזות החיצונית שלהם. מבלי להצדיק את מה שקרה עם הפסיכולוגית שלך (ואני מדגישה זאת!), כאשר את יושבת חודשים רבים בהתנגדות כה עזה, יש אפשרות שהיא הניחה ששבוע הפסקה בטיפול לא ייחווה אצלך כדבר נורא כל כך, אולי בהשוואה למטופלים אחרים. אני מדגישה שוב שזה משגה חמור, אבל זה יכול להסביר משהו על הפער הזה, שהזכרתי. באופן דומה, גם החברה הטובה שלך, כנראה נפגעה ממך, מבלי להיות מודעת לכך שתחת מעטה החספוס יש משהו נורא נורא רך וכאוב. כמה שהדבר יישמע מפחיד, ככל שתסכימי לוותר על מרחק הביטחון שלך מקרבה ואינטימיות, כך - יש לקוות - תחווי פחות תחושות של חוסר מו?ב?נו?ת ותסכול במגע שלך עם העולם הבינאישי. יופי שלא פיטרו אותך. את כנראה טובה, למרות הטעויות (אני חושבת שכך גם הפסיכולוגית שלך). פורים שמח ומבדח... ליאת

ליאת תודה על דברייך.אני מודעת היטב לפער הזה. אצלי לצערי המסיכה כל השנה לא רק בפורים...איך נפטרים מזה? את יודעת באיזו תואנה היא ביטלה את הפגישה? לאחרונה אין לי שעה קבועה, כי א נ י זו שמזיזה פגישות. בקיצור משתמע מדבריה שזו אשמתי.... השבוע הפסקה לא נחווה אצלי כמשהו נורא, אני יכולה להסתדר גם אם מתבטלת פגישה. פשוט הרגשתי שהיא מרמה אותי איכשהו. אם היא היתה שואלת אותי קודם או אומרת לי מראש ולא הייתי רואה את הרכב שלה בחניון, זה היה נתפס בעיני קצת אחרת. כך נדמה לי. איך אני יכולה לסמוך על אדם כזה? לא כפסיכולוג אלא אדם. הבעיה אצלי שאני סולחת מהר... את יודעת קצת חייכתי במשפט האחרון שלך, על הפיטורים והפסיכולוגית. כיוון שהיא אמרה באחת הפגישות שאני מפטרת אותה לעיתים... ובקשר לכינוי, אני לא חוששת מהזיהוי, אני מניחה שהקבועים מזההים...פשוט אני לא רוצה שבחיפוש יעלו כל ההודעות שלי. או שבעצם אם יחפשו את המילה התנגדות או משהו דומה כל ההודעות שלי בכינויים השונים יעלו:).כל אחד והסריטה שלו...

את יודעת ליאת חשבתי קצת על דברייךבהודעה הקודמת והפסיכולוגית דווקא כן מכירה אותי, וגם החברה ההיא.נדמה לי שהן היחידות (אותך אני לא מחשיבה:) שיודעת כמה אני יכולה להיות רגישה. עכשיו ההסבר שלך יכול להיות קצת אחר? ולגבי הקרבה והאינטימיות. אני מודעת לזה. לא יודעת אם אצליח לפתור את זה בטיפול... אחרי שנותרה בך צלקת...מה את אומרת? אשמח לתגובה שלך