לליאת

מאז הפעם האחרונה שרשמתי לך שרע המצב שלי נשאר אותו דבר שום דבר לא משתנה. נמאס לי . נמאס ,שוב,לומר באותם המילים ולתאר את אותם התיאורים.... ואיך לא ימאס לך, לאחרים, לשמוע שכל הזמן רע? איך אפשר לעזור לאחת כמוני שכל הזמן אומרת שרע? למרות שכ"כ רע עדיין מצליחה להימנע מפגיעה עצמית,זה גם משהו.. זה גם סוג של הישג קטן.. אבל עדיין הדרך אל האור עוד ארוכה. מגששת באפילה בזהירות, מנסה לא ליפול,אך ללא הצלחה. .... אני עוד לא יודעת מתי תשוב המטפלת... השבוע בשעה שהפגישה היתה אמורה להתקיים ,אך לא התקיימה (כי כפי שאמרתי לך נבצר מהמטפלת לקיימה) הבנתי שהפגישות חסרות לי. חסר מי שיבין,שיקשיב,שיכיל.... ואני מוקפת אנשים כאלה שיכולים ורוצים להיות שם בשבילי... ואני לא מאפשרת לאף אחד להיות בשבילי לא יכולה להראות שקשה.... גם לא לחברות הטובות ביותר. .... השבוע הגעתי למצב שבו נשברתי לא יכולתי להחזיק את העצב,הכאב, הבכי בתוכי לא הצלחתי לעצור את הדמעות(והרי אני תמיד כן מצליחה) ו 'הברז נפתח'. יצאו דמעות... זה קרה בעבודה.. כל החברות שאלו מה קרה. אמרתי שנכנס לי עשן סיגריה לעיניים ובגלל זה הדמעות ומאותו יום שזה קרה אני מרגישה אי נוחות להגיע לעבודה, כי ראו שבכיתי , והאי נוחות לא עוברת. יודעת שזה שטויות שלי. זה רק אצלי. הכל בראש שלי. הדבר מטריד אותי. משהו לא בסדר אצלי אתמול הרגשתי צורך לחתוך. כאב לי נורא(יותר מעכשיו דרך אגב) אמרתי לחבר שלי,אתמול,(למרות הקושי..) שבא לי לבכות והוא אמר לי תוציאי תשחררי את זה,ובכיתי לידו. הוא חיבק אותי.ואמר לי כמה הוא אוהב אותי. שאני הדבר ההכי יקר לו בעולם... ומאז אתמול כשבכיתי לידו , לא מרגישה בנוח לראות אותו,לדבר איתו. לא עניתי לו היום כשהוא התקשר... מפחיד אותי , הOVER אהבה. לא מרגישה שראויה לזה.. ... ואני כל כך רוצה להרגיש אותו דבר אליו.. אבל זה לא קורה. כן אוהבת אותו ,לא אגיד שלא... אבל לא יודעת אם הוא הבנאדם שאני רוצה להיות איתו, ואני חוששת לפגוע בו. הוא יסבול ולא מגיע לו ובטח שלא בגללי... חברות שלי אומרות לחתוך על אף שהוא יפגע, אבל אני לא יכולה לעשות לו את זה!!!!! ... השבוע הכרתי מישהו(במקרה) והוא מושך אותי ... לי נראה שהוא מחפש אך ורק סקס, אבל עליי הוא לא יצליח לעבוד, על אף שאני רוצה להתקשר אליו,לראות אותו עוד,לא אעשה זאת. לא מוכנה להיות עם אף אחד למטרת סקס בלבד. לא בטוחה שזה רק מה שהוא רוצה , זו רק תחושה שלי, אולי אני טועה. אני יודעת שאני מבולבלת , לא יודעת איך לצאת מהסבך , שאני עצמי יצרתי לעצמי. ונורא רע לי עכשיו. אני באמת לא יודעת מה יהיה איתי.... ליאת, כנראה שתאמרי לי לפנות דחוף לטיפול כי אני מתוסבכת עם עצמי. אבל אין אפשרות , לא יודעת מתי תחזור המטפלת, ואולי גם כשהיא תחזור היא תשכח אותי. סליחה שיצא לי ארוך. אין תקנה למצבי. תודה,ליאת.

ערב טוב חן, הדרך אל האור (לא בטוחה שיש דבר כזה) אכן יכולה להתארך. יש לא מעט אנשים המאמינים שלמעשה כל חיינו אנחנו בדרך, מלהטטים כדי לשרוד. למרות הקושי העצום שאת מתארת, בכל זאת הצלחת להימנע מפגיעה עצמית, להרגיש OVER אהובה, לבכות כמו שצריך ואפילו למצוא עניין בגבר חדש. עם כל הבלבול שזה מחולל בתוכך, נראה שהשבוע 'הרימו ראש' החלקים הבריאים, תאבי החיים והאופטימיים שבתוכך, השמיעו את קולם, והזכירו לך שלא הכל שחור. עם או בלי טיפול, החלקים הללו הם המשאב החשוב ביותר העומד לרשותנו, וכדאי לרתום אותם למאבק שלנו על חיים של שפיות. אין לי ספק שהמטפלת שלך לא תשכח אותך, גם אם נגזרה עליכן הפסקה זמנית בטיפול. בואי נקווה שהיא תחלים במהרה, ותחזור למיטבה, בשבילה ובשבילך. סוף שבוע נעים ורגוע ליאת

ליאת, לעיתים החלקים הבריאים,תאבי החיים והאופטימיים(ציטוטים שלך...) יוצאים להם, שמחת החיים חוזרת לה,והאופטימיות, אך מיד החלקים האלו נבלעים חזרה ועושים מקום לחלקים הפסימיים יותר... אין תקנה,כבר אמרתי? אפרופו חלקים בריאים,אופטימיים ,תאבי חיים ואפרופו פורים שבפתח, אני הולכת בחג ל3 מסיבות , אחת מהעבודה של חבר שלי, מהעבודה שלי, ועוד אחת עם חברות,יהיה נחמד, ואני גם מתחפשת,אך לא אגלה לך למה אני מתחפשת.... :-))) ובעניין אחר, אני אובדת עצות ,לגבי הקשר עם החבר,אני מבולבלת, לא ממש יודעת מה אני רוצה מעצמי, אך מעדיפה לא להתעסק עם זה עכשיו משום שאני מרגישה לא כ"כ טוב מבחינה נפשית ,ההתעסקות עם זה רק תהרוס את מצב רוחי,ההרוס כבר ממילא,כרגע רע פשוט רע ואף אחד לא מבין,ולאף אחד לא אכפת... ואשר למטפלת, אני דואגת לה. לא בטוחה אם להתקשר לשאול מה שלומה,או לא. חושבת שעדיף לתת לה לנוח ,כשהיא לא בקו הבריאות. תודה לך,ליאת. לילה טוב