רוח רפאים

בטח "חסרתי" לך...אני עוד לא מתה אבל כבר לא חיה.אתמול הרופאה המהוללה שלי אמרה שזה כבר ברור שהתרופות לא עוזרות, ולכן צריך להוריד אותן..עוד היא אמרה,שלדעתה אין טעם להחליף את התרופה,כי מדובר ב"קוים אישיותיים" ותרופות לא יעזרו. אמרה להשאר בטיפול הפסיכולוגי ולהגביר תדירות..כן. התנערה ממני.הציעה שאלך לרופא אחר לדעה שניה. ואני חשבתי שאני עושה הכל להינצל.אבל הכל בדיחה גרועה של מישהו... אני צריכה "לדומם" מנוע,אני לא יכולה עוד.אני רוצה שיהיו תרופות שיהיה משהו. אני משתדלת,אבל זה מעל כוחותיי, וכנראה שאני רוצה גם להינצל וגם להיאבד. זה כואב להיות.השעות לא עבירות..

וחלמתי בלילה שאני מדממת.כמו במחזור..אבל לא משהו נורמלי.מדממת בכמויות עצומות ואני לא מצליחה להישאר נקיה.הידיים,הרגליים,אפילו הפנים.גם מהאף דיממתי.כשהתעוררתי מזה הרגשתי רגועה,כאילו זה רמז.פתרון.

ויק יקרה וכאובה כל-כך, אני לא מרימה ידיים. בואי נדבר על פתרונות אפשריים באופן אישי. שלך, אורנה

ויק יקרה. ההודעה שלך מאוד נגעה לליבי. לפעמים אנחנו חושבים שמאסנו על אחרים,והם מתנערים בגלל שנמאסנו על עצמנו ונמאס מהכאב. אני לא יכולה לומר בוודאות למה התכוונה הרופאה שלך, אבל אני חושבת שכדאי לך לפגוש רופא נוסף. רופא שיבחן את הכל מחדש, שיציע אפשרויות נוספות או קצת שונות שיחווה דעה נוספת. כשמעורבים בתוך משהו קשה מאוד לחשוב על דברים אחרים, המחשבות "מתקבעות" ולכן דעה שניה מאוד מומלצת . נראה לי שהרופאה שלך ניסתה להגיד, שהיא לא מכירה דרך אחרת,ולכן המליצה על דעה נוספת. אני מרגישה אותך כמה את זועקת לעזרה,כמה את רוצה שיעזרו לך להציל את עצמך. אל תתיאשי ! לפני מספר ימים היתה הודעה בפורום,נדמה לי בחורה בשם גל, שסיפרה כמה מצבה היה לא טוב,והרופאים אמרו שאין מה לעשות(אם אני זוכרת נכון גם אצלה היתה בעיה שהוגדרה אישיותית) ולמרות זאת היא טיפלה בעצמה והצליחה לשקם את עצמה ואפילו מעבר לזה. מקווה שההקלה תבוא במהרה.