פגועה

שלום רב, אני נשואה 12 שנים +3 ילדים. בעלי גבר נאה מאוד שרק משתבח עם השנים (לאחרונה הוא אף השיל מעליו כ-15 ק"ג) כשהתחתנו נראתי הרבה יותר טוב מאיך שאני נראית היום למרות שאני תמיד דואגת להיות מטופחת, שומרת על גופי וכו... אבל מה לעשות סימני הזמן והגיל עושים את שלהם הגוף לא מה שהיה בצעירותו (אני בת 36 ולאחרונה עור פניי נראהלא משהו...). בזמן האחרון, באמת שבעדינות בעלי כל פעם מעיר לי הערה אחרת פעם על הגוף, פעם על הפנים... (כאילו שאין לי מראה) מה אני יכולה לעשות ? פרגית בת עשרים אני לא אהיה וגם הוא לא, כל פעם שהוא מעיר לי (בעדינות) אני מתכנסת בתוך תוכי ונפגעת. יש לציין שאני די מחוזרת הן בסביבת העבודה והן מחוצה לה... אני נראית מעולה יחסית לגילי אבל עדיין זה לא מה שהיה פעם. אני יודעת שהמצב לא הולך להשתפר נו מה לעשות כולנו מתבגרים. ההערות שלו פוגעות לי בבטחון העצמי ואני מרגישה צורך להוכיח לו שאני שווה... מה אתה מציע לי? כבר פעם החזרתי לו... (נגעתי לו גם כן בכמה נק' רגישות אצלו) אבל הנק' היא איך לא לדאוג שהוא יפסיק להמשך אליי זה שהוא אוהב אותי אני בטוחה. סליחה על הבלבול אני קצת נסערת...

שלום פגועה, הסערה הרגשית שאת חשה מתוך הפגיעות בהחלט מובנת, ואני מקווה שכעת את מרגישה טוב יותר. אני נוטה להסכים איתך שהחלפת פגיעות הדדיות עם בעלך אינה הדרך הנכונה. במקום זאת, נראה לי נכון לשוחח עמו בכנות ולהסביר לו כיצד את מרגישה. ספרי לו שבתקופה האחרונה את מרגישה פחות מושכת בעיניו, ושהערותיו הקטנות והחוזרות על-עצמן אינן עוזרות. אני מקווה ששיחה פתוחה תיצור ביניכם תחושת קרבה שתחזק אותך ותתמוך בך. לצד זאת, נסי למצוא את הדרך להרגיש טוב יותר לגבי עצמך, מתוך עצמך ולא רק בזכותו. יתכן שזה הזמן לחדש קשרים ישנים, להעיר מתרדמתם תחביבים עתיקים, למצוא את הדרך להרגיש סיפוק והנאה בחייך שלך. אחרי הכל, כל החיים לפנייך... שיהיה בהצלחה, אורנה