קשיים טיפול

שלום לך, מקווה שתוכל לעזור לי. אני שנה בטיפול, אבל ממש בקצב איטי מאוד, כי אני מאלה שלא ממש משתפים, ועד שלמדתי לבוא בתחילת הפגישה ולהציג את מה שאני רוצה לדבר עליו, לקח המון זמן, ואפילו יש עדיין ימים שאני אפילו לא מוכנה לפתוח שום נושא. עדיין קשה לי, למרות שהקשר עם המטפלת הוא טוב, אבל קשה לי נורא עם הקטע של להתמסר, להבין שהיא שם בשבילי....כלומר יש פגישות שאני מעבירה אותם בשתיקה מוחלטת או בכמה משפטים, לאחרונה היא התחילה ללחוץ, ולבקש לראות שינויים..... דבר שאני לא מצליחה לעשות. היא התעצבנה עלי ואמרה שאינה מוכנה לעבוד בתנאים כאלו (הימים שבהם אני מתרחקת ממנה ולא נותנת לה לא להתקרב ולא לגעת בשום נושא). היא אפילו העלתה את הנושא שהיא אינה יודעת בכלל אם אני מתאימה לטיפול דינמי.... ושהיא תמשיך לעצבן אותי והוציא אותי מהתקיעות הזו עד שהכל יתפרץ החוצה.!!! מה אני אמורה לעשות? אני יודעת שאני צריכה טיפול ועזרה בהרבה נושאים שתקועים שם בפנים הרבה שנים, אבל הטיפול מוציא אותי מכל איזון, מעצבן אותי, ומשאיר אותי כל השבוע חסרת סבלנות. אשמח אם תוכל לעזור לי (ולא רק בהחזרתי חזרה אליה עם המכתב מודפס:-))))

שני שלום, לא לגמרי הבנתי את ההערה שלך בסיום, אבל בנוגע לשאלה שלך, נשמע לי שאת מרגישה שאת תקועה בטיפול ושהמאמצים של המטפלת שלך מלחיצים אותך ומכאיבים לך במהלך השבוע. אם אני מבין נכון את מה שקורה נשמע לי שמשהו בך מתעורר, ומאחר ואני מחויב לדעתי המקצועית, אני חושב שאת הדבר הזה שמתעורר, את הכעס הזה העצבים חוסר האיזון את צריכה להפנות לתוך הטיפול. אם המטפלת שלך טובה היא תוכל לשאת את זה, ונשמע שהיא גם רוצה בכך. בעיניי זה יכול להביא לך הרבה תועלת. ברור שאם אפשר היה לנתק בין הטיפול לחיים זה היה יותר נוח. כלומר להתעצבן בטיפול בלי שזה ישפיע על החיים. אבל זה לא ככה, ואולי טוב שכך. כך נוצר בסוף השינוי גם מחוץ לטיפול, מקווה שעזרתי, גם אם לא נעניתי לגמרי לבקשתך, דרור