לאשת-הבוקר שלי

לא בטוחה אם את עוד מציצה הנה... רק לומר שהלוואי שאת בסדר. שהאמבולנס סוחב בעליות.. שימרי על עצמך, (מלילך שלך)

הי לילכצ'וק יקירה מאד, מתוקתי, יש מי שמנסה, עדיין, לשאת את העומס שלי ולשרוד אותי. איתי. אכן, קצת קשה באמת... לא מצליחים לעזור במרחבי הזמן הסופיים... אמבולנס חלילית שהוטס למאדים. נתקל. לא יכול לשוב לכדוה"א לא יכול לנחות גם שם רחוק. רחוק יותר. מוגן יותר. פרוץ פחות. שלי. הקוד שיאפשר ניסיון לקבל את הצ'אנס האחרון אחרון להימנע מהוצאה להורג נמצא רק בידיי החולה המוטסת. וזו המחלה, מחלת הלא-אכפת שאינה מאפשרת לה למצוא אותו ולתת. כדי לנסות לקבל. כמה מפחיד. הישארות בחלל תותיר הכי חשוף, מעורבב, מהול, עקור, נכחד. מרוב פחד מוות כבר אי אפשר לדעת... החלומות יודעים אימה... תיאורים סתומים משלי. עוד מנסים. "נחיה ונראה"... אמר המת לעיוור ... נעזוב. באמת. שולחת לך שלל רכות, נעימות וחמימות ממני, סוריקטת השמש (אשת האדמה)

אשת אדמה אהובה, פשוט התגעגעתי והיה כבר קשה להתאפק.. נשמע שלא פשוט לך עכשיו להילכד כך בין שמים לארץ..בין עוד לא להגיע לאי אפשר כבר לשוב אכן מפחיד. מאוד. הוירוס הטפיל 'לא איכפת לי' מסרב להרפות, מה? עם דמיון ועולם דימויים כל כך עשיר, אשת אדמה שלי, יש לך כל כך הרבה מה להפסיד מלהישאר בחלל.. וגם לאוהבייך למרות ש.. לפעמים דווקא התוהו וובוהו הוא שמוליד כוכב מרקד כך גם נולד העולם, זוכרת? שילוב מנצח של תוהו ובוהו, חושך, תהום וקצת פצפוצי רוח אלוהים מלמעלה... מרחפת ומחוללת ניסים גדולים בעיסה חסרת התקווה שלמטה. 'רוח אלוהים'...מעניין איפה מוצאים כזו... הלוואי שיכולתי לשגר אלייך רוח כזו, של תקווה וניסים. אפילו קטנים. אולי השכנה הטובה שבך תוכל לזקק בך מעט רוח אלוהים.. יש בך כל כך הרבה חומר גלם משובח לניסים מהסוג המבטיח.. אפתח חלון ואצעק לרוח שם חדש, לנסיכה שלי החולה..המנסה להחלים מה'כלום' שמכלה את ממלכתה :-) (זוכרת שלשתינו מונח אותו ספר אהוב על המדף..) אוהבת, דואגת ומאמינה בחולה המוטסת שתמצא כוחות, לילך. החזיקי מעמד (ותודה שהצצת)