מרפאה בעיסוק בעייתית

שלום, נתקלתי במקרה לא נעים ואיני יודעת כיצד להתמודד איתו. אני אם לפעוט בן שנתיים וחששתי כי יש לבני בעיות של ויסות רגשי. אז פניתי לטיפת חלב ושם הפנו אותי למרפאה בעיסוק של קופת חולים. הגעתי לפני הזמן. ונאלצתי קצת להמתין ונכנסתי קצת באיחור. הערתי למרפאה בעיסוק על כך. לפתע הבחנתי כי היא מתרגזת מאוד על הערה שלי. והתנהגותה השתנתה. כאשר שאלה אותי שאלות בזמן האיבחון הפנתה לי את גבה ולא התייחסה לתשובותי. ראיתי שהיא נסערת. ולמרות שבני שיתף פעולה עימה . היא טענה שנראה לה כי יש צורך להגיע לעוד מפגשים ויש צורך לערב עוד אנשי מקצוע וכו'. טוב.. אחרי זמן מה חשבתי שאולי יש באמת צורך למרות שקראתי לא מעט ספרים ויש לי תואר בפסיכולוגיה וחינוך. וכמובן אני שואלת על התפתחותם של ילדים חברות מכרים וכו'. חשבתי שאולי דעתי לא אובייקטיבית מכיוון שזהו בני. פניתי למנהלת שלה אחרי הביקור כי הרגשתי כי משהו לא טוב קרה שם ותיארתי לה את מה שקרה. המנהלת שלה טענה כי היא מנוסה וכו'. אותה מטפלת החליטה ליצור עימי קשר שוב וטענה כי היא חייבת לסיים את האיבחון/טיפול כמו שצריך ובכל זאת אולי כדאי שרופאה התפתחותית תבדוק את בני. או.קי. כשהגעתי למפגש היו שם עובדת סוציאלית היא המרפאה בעיסוק ורופאה התפתחותית. נכנסתי ואני שומעת אותה אומרת לעובדת הסוציאלית שאני סתם פוסטמה נדהמתי. לא הגבתי הבנתי שלא טעיתי ומדובר "בעבד כי ימלוך". היא מנצלת את הכוח שלה כדי להתנקם. שתקתי ועניתי לשאלותיה של הרופאה ההתפתחותית . בסוף הטיפול הרופאה ההתפתחותית טענה כי היא לא מוצאת חריגה והיא רואה שהילד שלי משתף פעולה למרות שזימנו אותי בשעה 14:00 בצהריים שעה שהילד רגיל לישון ולפני שאכל. לא משנה... הרופאה עוד טענה שמכיוון שמדובר בשעה כזו שבני עייף הם היו מעדיפים לזמן אותי שוב כדי לבדוק שוב שהכל בסדר. השאלה שלי היא האם להגיע שוב למבדק ולמעקב , ואם אסרב האם זה יכול לפגוע בבני . איך מתמודדים עם יצורים כאלו?

עדי שלום, את חשה שהמרפאה בעיסוק מתנכלת לך בגלל ההערה שלך. ייתכן וכך הם הדברים אבל נשמע שאת מרגישה שכל הצוות מושפע ממנה ומתנכל לך. אם זו תחושתך את יכולה לא לסיים את האבחון ולהניח לזה. אבל אני חושב שזו תהיה טעות. ראשית כי כבר התחיל תהליך. שנית מנסיוני אני יודע שאבחונים נמשכים לרוב מעל פגישה אחת. ולבסוף אני רוצה לומר לך שאילו הם היו כל כך מסתייגים ממך לא נראה לי שהיו מזמנים אותך לעוד ועוד פגישות. המצב בו מעריכים את הבן שלך הוא מצב לא נוח, והוא מעורר רגישויות רבות, ואנו שמים לב לדברים שחלקם קיימים, אך שלולא המצב לא היינו שמים לב אליהם. חשוב לנסות להיות מודעים להשפעת המצב עלינו. אני לא אומר שזה קל ובכל זאת. ועדיין אם את מרגישה כל כך לא בנוח שם את יכולה להחליט מה שייראה לך לנכון, אני רק שיתפתי במחשבותיי, דרור