לדרור

דרור שלום, היום אני מרגישה נפשית גרוע,כיוון שבשל ניסיון העבר שהיה לי בטיפול מהעבר השלכתי את חוסר-הביטחון שלי גם על המטפלים החדשים,ונראה לי ש'נדנדתי' להם יותר מידי, ועכשיו אני מצטערת על שעשיתי זאת,אך לצערי אי אפשר 'להחזיר את הגלגל אחורה'. (מתנצלת על העמימות בתיאור,אך איני יכולה לפרט יותר). אומנם מטרתי העיקרית היתה לשאול שאלה,אך הרגשתי צורך לשתף גם נושא זה - שמעיק עליי. בנוסף - יש לי דילמה שאיני יודעת איך לפתור אותה, יש לי עוד מספר ימים מבחן גדול, חשוב מאוד וארוך מאוד,והוא מתקיים באיזור מרוחק מאוד ממקום מגוריי,ויש לי שתי אפשרויות ואיני יודעת באיזו מהן לבחור: 1) בן-משפחה הציע לקחת אותי לשם ושאחזור לבד (באוטובוסים/רכבות וכו'),ואז לפחות אדע שאגיע בזמן ובלי לחץ מדרך לא מוכרת,לא אצטרך לדאוג מכך שאיני מכירה כ"כ את הדרך ואיך אגיע. 2)לקחת את המכונית וליסוע לבד,אך אז יכול להיות שאתבלבל בדרך ואולי אטעה,ואולי לא אגיע בזמן,ואולי הלחץ והחרדה שבטוח שילוו אותי 'ירקיעו לשחקים'.וגם-לא אוכל לקחת כדור הרגעה בערב לפני ואפילו לא חצי כדור.אך לפחות - לא אצטרך לדאוג לחזרה הביתה. אך מצד-שני - אולי הדרך לא כ"כ מסובכת וסתם מפחידים אותי ממנה, אולי כן אסתדר איתה בלי בעיה. מה עושים במקרה כזה?איך אדע באיזו אופציה לבחור ומה יהיה הכי טוב והכי נכון עבורי? בתודה מראש, משתנה

משתנה שלום, אני מכבד את העובדה שאת לא יכולה לשאול יותר ולכן לא אשאל לפרטים רק אביע את צערי שכך את חשה. בנוגע להתלבטות שלך, תשובה שיכולה להיות נכונה עבורי לא תהיה נכונה עבורך. נסי לראות עם איזו אפשרות נוח לך יותר. אני מוצא שהניסיון להילחם ולהוכיח לעצמנו חשוב אבל חשוב עוד יותר מתי עושים את זה. אני לא בטוח שיום של מבחן הוא עיתוי מוצלח לכך. מה שאני אומר הוא שתנסי לסוע בתנאים האופטימליים עבורך. לילה טוב, דרור

תודה, בתגובתך נתת לי את התשובה למה לעשות,שזה יהיה ליסוע עם בן-המשפחה ולא לנסות להוכיח שאני יכולה ליסוע לשם לבד; וזה יפחית לי מאוד את דרגת הלחץ,ובחזרה אולי אקח דיסקמןו/או ספר טוב או תשבץ,או שסתם אנוח, ואהנה מנסיעה לא לחוצה באוטובוס או ברכבת,ולא אצטרך לנהוג בעייפות נוראית. שיפרת את הרגשתי בכך.