ימים קשים

היי ליאת, אתם תמיד ממליצים לא לבטל פגישה אצל המטפלת במיוחד כשמרגישים שלא בא ללכת, כי זה אומר שמנסים לברוח ממשהו. אבל דווקא אצלי, ואני לא יודעת אם גם אצל אחרים, כשלא בא לי ללכת ואין חשק, אז יוצא שאלו הפגישות הפחות מוצלחות, שמלוות בהרבה שקט, או קפיצה מנושא לנושא, כניסיון לברוח מהכל. (למרות שבפנים אני רוצה לצעוק הכל החוצה). אני יושבת שם באי שקט, מתפתלת, ממשיכה להסתכל בשעון ורומזת לה כל הזמן שאני רוצה לסיים מוקדם. מה את מציעה, ללכת או עדיף לבטל בימים כאלו?

ערב טוב, גם פגישות 'פחות מוצלחות' הן פגישות חשובות. בפגישות אלה הקושי מאד נוכח, וכדאי מאד להקשיב לו. לנסות ולהבין למה דווקא היום? למה קשה לי כל כך? מה דובר בפגישה שקדמה לזה? ומה קורה בפגישה שלאחר מכן? כל השאלות האלה ועוד רבות אחרות יכולות לשמש מנוף חשוב להמשך. אני מציעה להמשיך ללכת. (כמה מפתיע!) בהצלחה ליאת