קניינות כפיתית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אמי , בת 74 , סובלת שנים מקנייה כפייתית , לאחרונה הדרדר מאד מצבה וגילינו (אחותי -40 ואני35-)שהיא נמצאת על סף תהום כלכלי . אנו מנסות לעזור ולסדר את החשבונות , הבנק , הולוואות שכבר לקחה אבל מפחדות שלמרות כל המאמצים היא תחזור לסורה ולא נוכל לעזור לה יותר . אנחנו מוכנות לקחת הלוואות על מנת לעצור את ההדרדרות הכלכלית אבל מודעות היטב למצבה הנפשי הקשה ודואגות לה ולכספים שאנו מתחייבות עבורה . היא מצידה הסכימה לבטל את כרטיסי האשראי ובפעם הראשונה מודעת, אמנם באופן חלקי ,למצבה הכלכלי והנפשי .האם יש משהו שהוכח כיעיל בהתמכרויות מסוג זה? עקב מצבה הכלכלי , טיפול פרטני לא בא בחשבון .
שלום לבת המוטרדת, המודעות למצב והנכונות לוותר על כרטיסי האשראי הן צעד גדול קדימה. בדר"כ קל לנו יותר לפזר כספים באמצעי תשלום זה, שכן אין אנו רואים פיזית את מפלס חשבון העו"ש שלנו. אפשר לנסות להעביר אותה להקצבה שבועית של כסף מזומן שתוציאו עבורה מן החשבון, כך שתוכל להיות מודעת למצב הארנק שלה בכל רגע נתון. האפשרות של טיפול פרטני נדחית כאן לעיתים קרובות בטענה המוחצת של היעדר תקציב. במקרים רבים אני נוטה לגלוש לטיעונים מנומקים על ערכו הכדאי של טיפול פסיכולוגי לטווח הקצר, ולטווח הארוך. במקרה שלכן נחסכה לי הטרחה, שכן בלי טיפול 'זה עלה הרבה יותר'. אגב, לא יצא לי להיתקל באנשים שהטיפול הוביל אותם לסף תהום כלכלי. מאחלת לכולנו רווחה כלכלית ושפע ליאת