קשיים חברתיים?

שלום רב, בתי בת ה- 9 תלמידה מצויינת נראית טוב, ובעלת תובנות מופלאות לילדה בגילה. מאז כתה א' אני נתקלת בקושי מצידה ליצור קשרים חברתיים לטווח הארוך, היא טוענת שאין לה חברות אמת ושכולן בסופו של דבר מרכלות ומציקות. כיצד אני מסייעת לה להתקרב אך עדיין לשמור על הייחודיות שלה? איך אני אמורה להסביר לה שהעולם הוא כזה, והיא צריכה לדעת להתמודד ולהתחבב אך לשמור על האופי שלה ולא להיות כמוהן כדי להתחבר אליהן. כמו כן, ההנחה שלי היא שמשום שהיא לומדת בבה"ס שבו אני עובדת קשיים רבים מתעוררים בשל כך. יש המלצה בעניין לימודי ילד בבה"ס שבו האם עובדת? היא מאוד רוצה לעבור בה"ס? מה אני עושה? האם להעביר אותה בסוף השנה או כבר עכשיו? היא ממש רוצה לעבור, כמו כן, אינה מרוצה מהמחנכת שלה בטענה שהמורה לא מטפלת כראוי בבעיות משמעת, וכמציקים לה המורה כאילו "מדפדפת" אותה. כל אלו הן התחושות של הילדה. אני בדילמה: מקום עבודתי הוא בית הספר של בתי.

ערב טוב, לא ידוע לי על המלצה גורפת בנושא של אמא-מורה וילדים באותו בי"ס. לפעמים זה יכול להוות בעיה ולפעמים לעבוד נהדר. מן הסתם, מידת ההפרעה ההדדית יכולה להיות קשורה בגורמים נוספים, כמו גודל ביה"ס, מידת הפופולריות ההתחלתית של המורה-האם או הילדה, גודל הישוב בו ממוקם ביה"ס, ועוד. באופן בסיסי, מחקרים מראים שילד עם קשיים חברתיים משחזר את הסטטוס החברתי שלו גם אם עבר למסגרת חינוכית חדשה, אלא אם כן נעשו במקביל התערבויות טיפוליות כלשהן. ילד שסובל מהצקות על בסיס קבוע חייב לקבל עזרה, שתסייע לו להבין את תרומתו שלו למצב. הסברים מהסוג שאת מציעה לה נשארים בגדר 'הבנות תיאורטיות' המרוחקות מהחוויה האקטואלית שלה. חשבי, מה ילדה בת תשע אמורה לעשות עם המלצות כה מעורפלות כמו "להתקרב אך לשמור על ייחודיות". במקום זאת, הייתי מנסה לשדר מסרים לפיהם את סומכת על כישוריה, על הבחירות שלה, ועל יכולתה להסתדר. מעורבות יתר הורית משיגה בדר"כ את ההפך, מה גם שאת נוכחת פיזית בסביבתה לכל אורך שעות היום. נסי לסגת מעמדה שיפוטית כלפי התנהגותה, ולהציע את אהבתך ותמיכתך, מבלי לנסות לדאוג לענייניה החברתיים. אם לא תראי שינוי תוך חודשיים שלושה, פני להתייעצות עם פסיכולוג קליני של ילדים שיוכל לתת עוד הכוונה, ואולי להמליץ על טיפול קבוצתי או אחר. אשמח לשמוע עדכונים בהצלחה ליאת