שאלה

לפני ימים אחדים, לאחר בדיקת ממוגרפיה שגרתית שאמי ביצעה, התגלה גוש סרטני. כיום אנו עומדים יומיים לפני הניתוח. החשש מפני הלא ידוע כ"כ גדול וההמתנה פשוט משאירה אותי באפיסת כוחות. יחד עם זאת, אני חייבת להראות בפני אמי כמאוד אופטימית ולשכנע אותה שיהיה בסדר, ומבפנים אני פשוט נקרעת. בנוסף, ביומיים האחרונים התחלתי לבדוק בלי סוף את השד מחשש שגם אני.... אני נכנסת להיסטריה מכל חספוס על עור השד או מכל רקמה שמתפרשת אצלי כלא תקינה. אני מרגישה שעוד רגע אני מאבדת את שפיותי. מה אפשר לעשות כדי להרגע קצת ולשרוד את התקופה הזו? תודה מראש

שלום שני, ראשית - איחולי החלמה מהירה וקלה ככל האפשר לאימך. המתח שאתן נמצאות בו כל-כך מובן, עד שאני נותרת עם התהייה מדוע עלייך להיראות אופטימית ורגועה. אתן באמת נמצאות במצב מפחיד, אתן באמת עוברות טלטלה עמוקה, כרגע הדברים באמת לא ברורים, וכל אלה הן סיבות משמעותיות לחוות מצוקה. יש לי תחושה שהמאמץ להיראות בסדר מותיר את שתיכן בודדות במידת מה - את מרגישה נקרעת מבפנים, אך נאלצת להעמיד פנים קלילות, ואילו אימך בוודאי מבוהלת וחרדה, ואולי גם היא מתאמצת להיראות חזקה ואמיצה. אני מציעה לנסות לבטא, לפחות במידת מה, את הרגשות והתחושות האותנטיות שלך. אני מאמינה שאימך תחווה אותך הרבה יותר איתה... ולגבי בדיקות השד שלך - אני מציעה לפעול בשני מישורים. הראשון הוא פרקטי - קבעי לעצמך בדיקה אצל כירורג/ית שד, ועדכני אותו/ה גם בנוגע להתפתחויות במצבה של אימך. המישור השני הוא רגשי - יתכן שזה הזמן לקבוע פגישת התייעצות עם פסיכולוג/ית קליני/ת. אין לי ספק שאם יהיה לך מרחב רגשי עבור עצמך, תוכלי להיות פנויה ככל הניתן לתמוך באמך. שני, את מוזמנת לחזור ולהתייעץ עמנו כאן, ושיהיה בהצלחה בעוד יומיים... אורנה