הבל הבלים הכול הבל

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/02/2007 | 13:46 | מאת: קוהלת א

הבל הבלים אמר קוהלת, הבל הבלים הכול הבל. מה-יתרון, לאדם: בכל-עמלו--שיעמול, תחת השמש. דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת. וזרח השמש, ובא השמש; ואל-מקומו--שואף זורח הוא, שם. הולך, אל-דרום, וסובב, אל-צפון; סובב סובב הולך הרוח, ועל-סביבותיו שב הרוח. כל-הנחלים הולכים אל-הים, והים איננו מלא; אל-מקום, שהנחלים הולכים--שם הם שבים, ללכת. כל-הדברים יגעים, לא-יוכל איש לדבר; לא-תשבע עין לראות, ולא-תימלא אוזן משמוע. מה-שהיה, הוא שיהיה, ומה-שנעשה, הוא שייעשה; ואין כל-חדש, תחת השמש.

13/02/2007 | 18:17 | מאת: קהלת י"ב

סוף דבר ה כ ל נ ש מ ע את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.

13/02/2007 | 23:36 | מאת: חני

זה מביא אותי למחשבה שלא נוכל להכתיב לאלוקים מה יהיה ואיך ה"מחר" יראה.וה"מחר" הוא כל שניה הבאה ולא נוכל לשנות את העבר.שאילה איפה אנו נהיה "מחר",איך נראה-זה תחום הבחירה.הבחירה היא מהות האדם ותורה ומצוותיו הם המצפן...

13/02/2007 | 21:25 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית