חנק
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
השבוע לפני כמה שנים עברתי אירוע של תקיפה מינית במשך השנה הכל טוב ויפה אבל בסביבות התאריך חוזרות לפעמים התחושות הקשות - במיוחד אם יש משהו שמציף אותן אנשים חדשים שאני מכירה לא יודעים איך להתייחס לעובדה שפתאום אני - מסמר החברה- חנוקה כל כך ולא מגיבה. זה כי הגוש חוסם כל כך בגרון ומאיים לפרוץ כל פעם שהפה נפתח... אז כדי שהברז לא ייפתח אני סותמת וממשיכה לעבוד בשקט. הייתי בטיפול בעבר אבל היה קשה לי לפתוח את העניין בפני המטפל. קושי לחשוף את הדברים האינטימיים ביותר שעברו עליי... ומטפלת אישה זה בכלל לא בא בחשבון. לא מסתדרת עם נשים מעבר לחברות שטחית ביותר
שמישהו ישאל אותי "מה קרה?"
דינה שלום, אירוע כמו זה שאת עברת הוא אירוע קשה, שאת חווה את ההשלכות שלו עד היום. חלק מהקושי הוא שיש בך משהו, כמעט מבודד בתוך בועה שעולה סביב התקופה הזו בשנה, שאף אחד לא יודע ובהרגשה שלך בלתי אפשרי שיידעו, זה מפחיד מדי. אני מבין שהטיפול הקודם לא עזר לך, ולא תמיד טיפול עוזר. אבל אני מציע שלא תהיי קשה עם עצמך, אני לא בטוח שאת חחיבת לגעת בנושא עצמו, בתיאור התקיפה המינית מייד. אני חושב שיש חשיבות לא פחות גדולה לדבר על הפחד שלך מכך שמישהו ישאל מה קרה. ומה המקור לפחד הזה. אני שומע ממך שרוב השנה טוב לך, את מתפקדת וזה אומר לי שיש לך משאבים להתמודד עם לחצים קשים. לכן אני מעודד אותך לנסות ולהיכנס שוב לטיפול, אבל הפעם לתת לזה להיבנות לאט, בהדרגה, לכבד את הקושי שלך ובעיקר להבין אותו. מגיע לך חיים טובים יותר מזה, דרור