לליאת

העתקתי לך את הקישור הבא,שהעתקתי מההודעה שמתחת(מה'משמרת של אורנה'), כי כפי שציינתי שם - 'עץ' זה ,'במבט לאחור' הביך אותי,וגרם לי ללבטים רבים אתמול בעיקר,ואפילו קצת עכשיו. והפריע לי מאוד שאף-אחד לא כתב הודעה אחריי,ושה'עץ' עדיין מתנוסס,ואומנם ענית לי פעם על שאלה דומה,לגבי התחרטות על דיבורים,אך דיבורים 'לעיתים מתערפלים בזיכרון',נשכחים וכו',ומשהו שכותבים אי אפשר 'להעלים סתם כך' או 'להגיד שלא נאמר' ,ולכן זה מפריע לי יותר; ויש לי שתי בקשות ממך : 1) אם את יכולה למחוק 'עץ' שנמצא ב'משמרת' של אורנה? 2 )איך מתגברים על המבוכה והחרטות ה'חצויות'(פעם כן ופעם לא)ש'עץ' זה ותוכנו הכ"כ משמעותי עבורי,יצר אצלי? (הלוואי שאנשים היו כותבים כבר הודעות אחרות). צרפתי את הקישור מתחת: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-688,xFT-620603,xFP-620771,m-Doctors,a-Forums.html

מושלם! עכשיו כל מי שעוד לא שם לעץ הזה קיבל ממך תזכורת. וכשל לוגי: האם יש גם למחוק את העץ הנוכחי כי הוא מפנה לעץ שאת רוצה למחוק. מת עליך.

דבר ראשון,לא אגרר למה שנראה לי שאתה רוצה,וזה ויכוח קטנוני וילדותי(ואני מצטערת אם לא הבנתי אותך נכון),אך כן אבהיר שגם על כך התלבטתי איך לרשום זאת,אך אם לא היתי רושמת קישור ליאת לא היתה מבינה בדיוק על מה מדובר,ואם היתי רושמת זאת רק בהודעה שב'משמרת' של אורנה,ליאת לא היתה רואה זאת. איני יודעת אם אתה פועל ככה-בערמומיות כזו,אך אני בניגוד לך כשאני אומרת=כותבת משהו אני באמת מתכוונת אליו,אחרת לא ארשום זאת,ואם לא שמת-לב,אני לא 'מסתתרת' כמוך תחת 'חוסר כינוי',אלא אני מציגה את עצמי באותו כינוי כבר חודשים ואולי אף יותר משנה,כי אני איני רוצה שיהונו אותי ולכן גם איני עושה זאת לאחרים(ואיני כותבת זאת כדי לפגוע,אלא רק כדי שתבין עד כמה נוח לך להעיר ו/או להציג השערות לא נכונות כעובדות, תחת ה'מסיכה המתחלפת' שלך'). איני מצטדקת,אך אינך מסוגל לתאר לעצמך כמה לבטים עוברים בראש ב'שניה' לאדם כמוני שסובל מOCD ,אך אם תרצה באמת להבין תקרא על כך ותבין זאת,אך אם תרצה להישאר ב'דעה הנחרצת' שלך וש'עושה לך טוב' אתה מוזמן,פשוט רציתי שבאותה הזדמנות תראה גם איך אחרים (כמוני) חושבים. תודה על תגובתך, משתנה

אתה אוהב פלפל?צר לי שה"לבטים" המיסרים של ה"משתנה" גורמים לך לתקוף אותה בשילוב "הומור" ו"חוכמה".אולי נסע להכנס לנעליים שלה ולחשוב מה היתה רוצה לשמוע ממשתתפי הפורום?..אתה אוהב לטבל את פצעך בפילפל?..אם כך,אולי כדאי לבדוק מה עם ה"לבטים" שלך?..ככה העולם בנוי כל מה שיש לאחר גם קיים בך ולכן לא כדאי למהר עם ה"פלפל" שחלילה לא יכאב לך באותו מקום...תמיד תוכל להעזר בפורום בתהליך הקשה הזה כי ב"ה אצל רוב בני אנוש כאב וצרות של הזולת מעוררים אמפתיה והזדהות...

אתה אוהב פלפל?צר לי שה"לבטים" המיסרים של ה"משתנה" גורמים לך לתקוף אותה בשילוב "הומור" ו"חוכמה".אולי נסע להכנס לנעליים שלה ולחשוב מה היתה רוצה לשמוע ממשתתפי הפורום?..אתה אוהב לטבל את פצעך בפילפל?..אם כך,אולי כדאי לבדוק מה עם ה"לבטים" שלך?..ככה העולם בנוי כל מה שיש לאחר גם קיים בך ולכן לא כדאי למהר עם ה"פלפל" שחלילה לא יכאב לך באותו מקום...תמיד תוכל להעזר בפורום בתהליך הקשה הזה כי ב"ה אצל רוב בני אנוש כאב וצרות של הזולת מעוררים אמפתיה והזדהות...

שלום משתנה, באופן עקרוני, למעט מקרים חריגים ביותר, אני מתנגדת למחיקת הודעות מן הפורום. הרציונל שמאחורי ההחלטה הזו הוסבר כאן כבר מספר פעמים, ואנסה להסבירו שוב: העובדה שהודעות אינן נמחקות מחייבת את הכותבים לחשוב טוב לפני שהם שולחים תגובה, ולהפעיל צנזור פנימי, איפוק וריסון. לצערי, לפני שקיבלנו את ההחלטה הזו, אנשים לא התביישו להתקשר אלינו, המנהלים, בשעות מוזרות של הלילה או הבוקר המוקדם בבקשה למחוק הגיגים שנכתבו מס' שעות קודם לכן. כאשר מדובר בעצים מפותחים כמו העץ שביקשת להסיר, המחיקה תגזור את דינן של הודעות ותגובות של אנשים נוספים, ויש בכך פוטנציאל לפגיעה נוספת. אני מסכימה עם ההודעה שהמליצה לך (בעקיפין) לתת לדברים להתפוגג אל השכחה. בסופו של דבר, החדש דוחק את הישן, וכל דיון מחודש בנושא שב ומחזיר את הדברים אל התודעה. נסי להניח לזה, ולהבא, להפעיל יותר שיקול דעת לפני שאת שולחת הודעה. אני רוצה להזכיר לך שלמרות האווירה המשפחתית שנוצרה כאן, זהו בכל זאת פורום רחב ורב משתתפים, ועל כל אחד מאיתנו החובה לזכור את היקף התפוצה של הדברים, כולל השלכות אפשריות של עובדה זו על מצב הרוח שלנו. יש לזכור את הנחת היסוד של כל פורום, לפיה מס' הקוראים הדוממים עולה עשרת מונים על מספר הכותבים הפעילים. זה יכול באמת קצת להבהיל. לכן, אנא, השתמשו במקום הזה בתבונה. ערב טוב ליאת

תודה על תגובך, מצד-אחד היא עזרה לי להבין את החלטתכם לא להסיר 'עצים' בד"כ,ובמיוחד'עץ מפותח' כמו שלי(שמפריע לי בו רק החלקשאני כתבתי); אך מצד שני היא קצת גרמה לי להרגיש יותר רע עם עצמי,ואני מדגישה 'קצת',כי כבר 'השלמתי' עם העובדה שהדברים נאמרו וזהו,ו'אין חזרה אחורה'; אך בכל-זאת יש חלק בי-במחשבותיי שמידי פעם 'צץ ועולה' ואומר לי כמו 'נודניק'(ללא הפסקה)'למה פתחתי את הפה הגדול שלי בלי לחשוב..'מתי אדבר בלי להתחרט' וכו'. 'הנחת היסוד' שכבת לגבי הפורום קצת הלחיצה אתי,אך מה שקרה קרה,נכון? ואקבל זאת איך שזה,כי אין מה לעשות,וכע אני קולטת שכך אני צריכה לנהוג גם לגבי החלטות חשובות אחרות בחיים. משתנה