מיטה

מיטתי עוטפת אותי כמו רחם אמי המתה אינה נותנת חיים ולא חום לצמוח. רק אוחזת בקצות גופי הכואב מנפשי השורטת, המאיימת לקרוע את נימי גופי, להציף את מיטתי העוטפת אותי.

ויק, כל כך הרבה כאב, הדברים שלך תופסים בגרון חזק ולא מרפים. בקושי נושמת... איך את מרגישה? הלוואי ויכולתי קצת להקל על הכאב כל כך רוצה שיהיה לך טוב.. החזיקי מעמד, יקרה,הישעני על מי שתוכלי.. נמצאת כאן, קוראת ומרגישה אותך, לילך.

ויק יקרה, ויק עצובה, מילות השיר שלך אכן אוחזות בגרון ולא מרפות. הלוואי ויכולנו לעטוף אותך ב'רחם חלופי', נותן חום ומצמיח. הלוואי שלא תפסיקי לקווות לכך. אורנה