בעיה פסכיאטרית

שלוםרב, גיסי בן 27 מטופל מזה 5 שנים בבית חולים פסכאטירי במחלקת עצמאים. הבחור עובד בשעות הבוקר וחוזר בשעות אחה"צ לביתו. הוא גר עם אביו הבן 75. לאחרונה הוצע לו ע"י הרופא המטפל לגור במושב ולעבוד שם כמובן במסגרת "שיקומית" גיסי אינו מעונין לעבור ולגור לבדו למרות שזהו המצב האידאלי עבורו מאחר וכאשר הוא גר בבית מצבו הנפשי רק מתדרדר יותר ויותר (זה הגיע גם למצבי ניסינות התאבדות) מה עושים? האבא לא משתף פעולה ורוצה את בנו רק לידו.

שלום, מיכל הבעיה שאת מתארת מוכרת בתהליכי שיקום. יתכן מאד שעבור גיסך טוב יותר לעבור לחיות לבד במושב השיקומי. ואולם כניראה שמעבר כזה משנה משהו באיזון המשפחתי. האב הזקן מעוניין בבנו לידו וכניראה הבן חושש מהשינוי. לרוב במצבים כאלה מעורבים גורמים טיפוליים כמו עובדים סוציאלים. תפקידם לעזור לחולה ולמשפחה לעכל את השינוי המוצע ולסייע לעשות את השינוי. מובן שחשוב שכל בני המשפחה ירתמו לעניין וישתתפו במאמץ השיקומי. בהצלחה, אמיר