ריבים

שלום, יש לי משהו כבד על הלב ואלה הריבים עם אבא שלי. לפעמים אני מרגישה שהוא כמו תינוק מגודל.. רוצה לפגוע כמה שהוא יכול כדי לא להפגע בעצמו. הוא מרגיש חופשי להתבכיין לי אם אחד האחים האחרים פגע בו או אם משהו יושב לו על הלב. כשאני נפגעת ממנו או צריכה משהו ומזכירה לו שהוא כן מרגיש נוח לחפש אצלי תמיכה הוא פתאום נהיה קוצני. "אני אף פעם לא צריך ולא הייתי צריך ממך כלום", "אני אף פעם לא פונה אלייך כשאני פגוע" (שטויות ולא נכון!) בעבר למדתי להחזיר לו יותר מאוחר כששוב בא אליי ונפגע, להגיד לו "תתגבר" וללכת. בשבת היה לנו שוב ריב. אמרתי לו בתגובה שמי שפוגע באנשים לא רווה נחת כי העולם גלגל. הוא אמר: "בינתיים אני רואה שאת סובלת יותר ממני". ושוב שיחק על הקטע שאני לא התחתנתי עדיין (אני בת 30, ולא גרה עם ההורים) בעוד אחי ואחותי הצעירים הם בעלי משפחות. בתגובה עניתי לו שכנראה מגיע לו הסבל שאחותי מעבירה אותו (היא רבה איתו על תמיכה כלכלית כל הזמן) ושיהיה לו בכיף. מעבר לזה אמרתי לו שצריך אדם מרושע ומגעיל כדי להגיד את הדברים שאמר. הוא התעלם, המשיך בשלו ולא ענה לי. אני מתפוצצת מעצבים על הדברים האלה. אני לא יודעת איך להעמיד אותו במקום כל פעם שהוא עושה כזה דבר. הוא כל הזמן אומר כמה שהוא גדול ונפלא ונהדר ועושה הכל כדי להקטין כל אחד מתי שהוא חושב לנכון (גם אמא שלי, אגב. אבל היא אישה סלחנית מאין כמוה. אני אחת שמחזירה). כשהוא נפל כלכלית והיה בדכאונות (הוא עדיין לוקח תרופות) אף אחד לא חשב להוריד לו את האף. להיפך, כולם תמכו בו ועודדו אותו לקום. עכשיו כשהוא מתחיל לקום הוא נהיה גרוע ממקודם - כל כך מלא מעצמו בחשיבות עצמית. המשפחה שלי חשובה לי.. לא הייתי רוצה לקרוע אותה רק בגלל זה, אבל מצד שני אני חייבת לדעת מה להגיד לו במקרים כאלה. "אני לא ארד לרמה שלך"? "פעם הבאה שתפגע אל תחשוב לבוא אליי"? יש עצה?

שרון שלום, השאלה שאת שואלת היא שאלה מורכבת מאוד ומשום כך אין עליה תשובה פשוטה שניתן לענות עליה, וחבל שכך, ובכל זאת אנסה להעלות כמה נקודות למחשבה. נשמע לי שהקשר עם אביך מאוד חשוב ומשמעותי לך, את מרבה לעסוק בו, ביחסו אלייך ומרבה להתלבט כיצד להגיב לדבריו. מאחורי כל זה ישנה שאיפה מובנת בהחלט שהוא ישתנה, שיהיה אבא כמו שאת רוצה שיהיה כזה שתומך ועוזר כשאת צריכה, אבל זה כנראה לא יקרה. אבא הוא מי שהוא ובשל סיבות רבות מתקשה לתת לך את מה שאת רוצה. השינוי צריך לבוא ממך, את זו שצריכה להבין עם עצמך מה הדרך הטובה ביותר עבורך להתמודד איתו, וזה לא ברמה של מה לומר לו, כי אז את עדיין משחזרת את אותו מקום של עימות איתו. יכול להיות שמה שנכון לך זה להתרחק, יכול להיות שזה לקבל שזה מי שהוא ולא לצפות ממנו למה שהוא לא מסוגל לתת ויכול להיות שזה משהו אחר. המלצתי לך, אם את מרגישה שזה ממשיך להעסיק אותך, פני לטיפול ונסי לברר את זה שם, דרור