ט"ו בשבט שמח!

"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם..." אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו: נשב ולא נטע, אלא היו זהירים בנטיעות, שנאמר ונטעתם כל עץ מאכל. כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם: אני זקן, כמה שנים אני חי? מה אני עומד ומתייגע לאחרים, למחר אני מת... לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא, עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן. (תנחומא פרשת קדושים, ח') http://www.allbiz.co.il/Jimbory/Data/17264_DSCF3002.JPG חג שמח ליאת

נכון!! איזה כיף, כמעט שכחתי אני מאוד (מאוד) אוהבת עצים פעם דיברנו, הגברתשלי ואני, כמעט פגישה שלמה על עצים (כן, גם לי זה היה מוזר..) בכל אופן, שיר נחמד שלא הכרתי, שיהיה לבוקר טוב... אולי עכשיו אלך לישון עץ הכוכבים מילים: לייב מורגנטוי לחן: נורית הירש גירסה עברית: יורם טהרלב לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה אין כמוהו בעולם כך אומר לי סבא לא פירות עליו צומחים כי הרי ממילא הפירות סופם לרקוב מי צריך את אלה? זהו עץ של כוכבים מאירי עיניים שם צומחים הם וגדלים כמו על השמיים כשמראים לו תפוחים, כל תפוח דוב הוא, הוא מראה את כוכביו ואומר: מה טובו. הוא אוסף את כוכביו ויורד העירה ביריד למכור אותם עשרה בלירה בואו, בואו אנשים זוהי שעת הכושר כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר. וקהל גדול סביבו צוחק ומתבדח סבא, למה לא תמכור גם חצי ירח? וכולם קונים חוטפים גזר צנון ואורז אבל חופן כוכבים? לא, תודה, אין צורך. מסתכל בהם הסב ונפשו נרגשת עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חרשת הביתה שב הוא עם סלו בלא טיפה של עצב האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף. לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה אין כמוהו בעולם כך אומר לי סבא.

נורא מעליב... את שוכחת שטו בשבט אחרי שספרתי לך שאני עוסקת השבוע בהכנות לאירוע נטיעות? דרך אגב האירוע נדחה בגלל מזג האויר. שיהיה חג שמח חג לאוהבי האדמה מכשפה

חג-שמח, ליאת- אני מתביישת לשאול,אך מסקרן אותי לדעת אם יש לך קשר כלשהוא לתמונה שצירפת כאן?

את התמונה המצורפת מצאתי בגוגל, והיא ריגשה אותי בהיותה תואמת להפליא לטכסט הכתוב. אין לי כל קשר למצולמים. חג שמח! ליאת

ט"ו בשבט הכי יום שבעולם. ט"ו בשבט היה תאריך יעד שלי. פעם, הייתה לי פנטזיה שאיוולד ביום הזה. אבל, בשנים האחרונות לא נותר ממנו דבר. גם הדימיון כבר אבד. כל נבט נרמס תחת רגליים דורסניות. שומרת בלב. אנא, לא לגעת... אמנם היה אתמול, בכל זאת, מקווה שאפשר לברך את יום אתמול גם באיחור... א.ה.

א.ה. עכשיו שקראתי הודעות נוספות שכתבת היום.. לא אספר לך שאני דואגתcare-, (אני לא worried) גם לא אשאל מה שלומך עם הפוגה כזאת מעצבנת, תלויה אחרי השאלה, לא אומר לך כמה את לא דינוזאורית בעיני, (אולי חד-קרן אצילי), ... יש לי תחושה שאין לך כוח לדיבור מהסוג הזה, שמנסה לפייס ולשכך את המכות שאת מכניסה לעצמך בין השורות. אטייל בזהירות מסביב למילים הקשות שאת מטביעה בעורך, שאת מטביעה בהן את עצמך. אתכופף לחול הרך ועם אצבע רכה אלטף בעדינות את העקבות שהשארת..כאילו מנסה לנחם את המכה. להתחבר למה שאת מרשה. אני עוקבת-מזדנבת אחרייך, רק לראות שאת נושמת בין מכה למכה.. כמעט מזהה בך את הזיק המוכר לי מעצמי, של נקמנות ושמחה לאיד על הסנוקרת והאגרוף שהצלחתי להטביע בסנטר ובבטן.. מקווה בכל מאודי שבקרוב תותשי קצת ושתרשי לעצמך לקרוס לכמה ימים ולנוח. אני אוהבת אותך (מבפנים אני חושבת... ) לילך.

קצת שאלה טפשית אולי, אבל נכנסתי מאוחר ורציתי לראות מתי פספסתי אותך... קצת לא נעים לשאול, אבל איך הצלחת לשלוח 2 הודעות בדיוק באותה שעה ועוד 3 דקה אחת בדיוק אחר כך... תפסת אותי בהפתעה, computer wizard חבל שאת ציפור-בוקר.. כנראה שנאלץ להמתין למחר ליל מנוחה, לילך.