ל'חברות הוירטואליות' שלי -'שיתוף קטן'...

חשוב לי לשתף אתכן במשהו שקלטתי היום,למרות שהיתי אמורה להבין זאת כבר מזמן,קלטתי דבר שנראה פשוט אך הוא יכול ליצור לי שינוי גדול מאוד,קלטתי שאיני חייבת להיפטר לחלוטין מהOCD כדי להיות מאושרת ולחיות חיים רגילים,אלא מספיק שיהיה שיפור בכך שאוכל להימנע או לדעת לוותר ולהעלים כמעט ברגע שהן מופיעות מחשבות אובססיביות,ולוותר עד כמה שאוכל על ה'טקסים' שבאים אחרי המחשבות; כלומר שאביא את עצמי למצב ש'אחיה בשלום' עם הOCD. כי כשאני בלחץ להיפטר ממשהו אז גם אני מתאכזבת מהר יותר אם זה לא קורה, ואם הלחץ יעלם אז אהיה רגועה יותר,החרדות יפחתו,ואצליח להוריד את דרגת הOCD. אני יודעת שזה לא קל כפי שזה נשמע,אך החלטתי על כך,ואני מתכוונת לעמוד בהחלטתי,ואשמח לתמיכתכן אם תשימו-לב שאני נסוגה ממנה. תודה על ההקשבה, משתנה

היי משתנה, תודה על השיתוף. כמה מקום את נותנת לנו... זה נעים... אני בהחלט מסכימה איתך שהמטרה צריכה להיות להוריד את דרגת ה - ocd כך שתוכלי לתפקד איתו ולחיות איתו בשלום בו זמנית. אני אישית מאמינה שלכולם יש רמה כזו או אחרת של ocd. אם זה בניקיון. ואם זה בסדר. ואם זה בלחזור ולבדוק אם נעלנו את הדלת... מה שחשוב זה לשלוט בזה 'פחות או יותר' ולא לתת לזה להשתלט לנו על החיים, שנצליח לתפקד יחד איתו (כל כך קל להגיד...). תודה על האמון. זה מחמיא. אני ממשיכה לעקוב... נורית

תודה נורית, איזה חברה מקסימה את,הפירגון והתמיכה שלך עוזרים לי מאוד ונותנים לי הרגשה טובה; ובכלל כולכן פה נותנות לי להרגיש חופשיה לכתוב ורצויה ומקבלות אותי איך שאני(עם הOCD ,הדכדוכים וכו'). גם העובדה שאתן מבינות אותי,וגם שאינך הראשונה ששמעתי ש'אומרת' שלכולם יש OCD ברמה כזו או אחרת,גם זה (עד כמה שזה נשמע אנוכי...)קצת מעודד אותי ונותן לי להרגיש שאיני חריגה בכך,למרות שאני יודעת שאותם דברים שקיימים אצלכם בדרגה פחותה אצלי הם מוקצנים- וזו הבעיה,אך אם אפחית את דרגתם אוכל לחיות יותר בקלות. גם לי מחמיא שיש לי את ה'חברות הוירטואליות' איתכן ושאתן מאפשרות לי 'מרחב לשתף'; והאמת היא שבהתחלה קצת חששתי לשתף,כדי שלא 'אראה רע' בעיניכן, ע"י הדגשת בעיותיי.

המון אמת יש בדברייך, וכמו שתמיד אומרים - לאט אבל בטוח! מאחלת לך שתשיגי את מבוקשך ושייקל ויירווח לך, בקצב הנכון. ו... לשנייה אהפוך לטכנאית-עלק לעת מצוא. שאלת איך משאירים קישור להודעה קודמת, אז הנה הסבר בתמונה המצורפת. בבקשה: http://img351.imageshack.us/img351/9653/forum06ed2yy0.jpg א.ה.

ל- א.ה. , תודה על התמיכה ועל ההסבר הטכני המצויין. זה בטח 'ישמע' לך מוזר,ואולי אנוכי,אך תמיד מרגיז אותי שיש דברים שאני לא יודעת, ואחרים מגיעים לכך בקלות,כמו למשל - שאת ואחרים יודעים איך להגיע להסברים הטכניים האילו ואני לא יודעת איך.אני מקווה שלא הכעסתי אותך בכך,כי זה קורה לי ככה לגבי כולם;נשמע טיפשי - נכון? אקווה שכעת לא ארחיק אתכן ממני עם 'הוידוי החדש' שלי? אך יחד עם זאת,אני תמיד שמחה ללמוד דברים חדשים,וזה מה שהכי חשוב.

משתנה יקרה, גם אני כמו נורית, רוצה להודות לך על הקרדיט שאת נותנת לנו כאן. הלוואי והמילים שלנו באמת יעזרו לך. אמרתי לך כבר הרבה פעמים, שאני חושבת שאת עושה עבודה מדהימה. שמחה שאת מוכנה לנסות ולהיות קצת יותר קלה עם עצמך. זה מגיע לך. תמשיכי לשתף. א.ה., התרשמתי מהמצגת :- ) יעלה

תודה יעלה, אינכן מתארות לעצמכן עד כמה תמיכתכן עוזרת לי,מעודדת אותי. מה שקצת מפחיד אותי עכשיו הוא שע"י כך ששיתפתי אתכן ושזה רשום ו'מתועד', הוא שעכשיו אני מחוייבת לעמוד במילה שלי,ולא יכולה לחזור אחורה, אפילו אם אני נתקלת בקשיים; ואני מודעת לכך שזה לא 'הכל או לא כלום' כפי שחשבתי קודם, ושאפילו אם אעשה 'צעדים קטנים' עדיין אין זה אומר ש'נכשלתי',אלא רק שיש עיכוב קטן בהתקדמות. אך בעייתי היא שאני מנסה 'לשכוח ולהתחמק' מיישום החלטות חשובות,ולכן חשוב לי שאם תשימו-לב לכך בכתיבה שלי,תעירו לי על כך אפילו אם באותו רגע אולי קצת אכעס עליכן, אתן מסכימות בבקשה להיות 'קרש תמיכה' עבורי? (אני מקווה שכעת לא תחשבו שאני 'הכל דיבורים' ו'מעט עשייה').

משתנה, גם אני פה. קוראת, שמחה על הכוחות שאת מוצאת בעצמך, תראי איך הפגשת את כולנו מחדש... מחזיקה לך אצבעות (מה אצבעות, את כל היד....) הדר

הדר היקרה, עכשיו אני ממש מרגישה שכייף לי שכולכן 'חברתן יחד' מחדש,כדי לעודד אותי ולהיות עבורי,איני רואה זאת כמובן מאליו,אלא כזכות שניתנה לי,כמו 'מתנה' -החברות איתכן. תמיד אשמח לעידודכם,למרות שלפעמים כשעצובים ומדוכדכים לא ממש בא לבקש עזרה (ובזה אני מבינה את חן-שאמרה שאינה משתפת אף-אחד בכך,אלא אם שמים-לב לכך). תודה, משתנה

כעת אני קוראת מספר פעמים את מה שכתבתי,כדי לזכור זאת,כי יש לי תחושה כאילו מישהי אחרת כתבה זאת, למרות שאני יודעת שזה בטח רק עוד 'תירוץ' שלי כדיי 'להתחמק' מלבצע את מה שהתחייבתי אליו = ניסיון של הOCD 'להשתלט עליי' שוב ולייאש אותי מכל פיתרון אפשרי. התלבטתי רבות אם להוסיף זאת ל'עץ האופטימי' שיצרתי,אך אם לא אוסיף זאת ואנסה להדחיק זאת,רק אעצים בכך את הOCD ,ולכן היה חשוב לי לשתף אתכן גם בזה. חשבתי אולי לשמור 'עץ' זה ולהסתכל עליו כל פעם ש'אשכח זאת',אך לא הצלחתי לשמור אותו במחשב,אז אולי במקום אדפיס חלק ממנו ואסתכל עליו כל פעם שארגיש ככה.

אני מצטערת שכתבתי הודעה זו(של 'לא נעים לי להוסיף,אבל...),כי היא כאילו מטילה'צל שחור' על כל מה שכתבתי קודם ו'הורסת' לי ולכן את האווירה החיובית שיצרתי 'אך ברור לי שהיא נכתבה עקב הפסימיסטיות הרגילה שלי - שנראה לי שגם קשורה ל OCD . לא שכחתי שכל הזמן יש 'עליות וירידות' וכשכתבתי זאת היתי ב'ירידה' במצב-הרוח. {חשוב לי להוסיף שכדי לכתוב עכשיו הודעה זו עברתי 'יסורים רבים',עקב תקלות טכניות בלתי-פוסקות,עד שכמעט התייאשתי מלכתוב זאת,אך כיוון שהיה חשוב לי לא 'להשאיר את המצב כפי שהוא',לא ויתרתי ורק restart במחשב עזר. וגם לשמור את ה'עץ' הזה הצלחתי בסוף,לאחר שבדרך הרגילה זה לא הסתדר,אלא רק בדרך העקיפה,ולאחר נחישות רבה להצליח בכך, זה מדהים אותי שיש דברים שאיני מוותרת עד שאני משיגה אותם-לא משנה עד כמה הם קשים,ולעומת זאת עם הדברים החשובים איני מסוגלת להתמודד כמעט בכלל}. אז שוב - תודה על הקשבתכן, משתנה