מחר טיפול

והיום היה קשה.היה רע .מכל הבחינות. התקשרתי אליה על אף שאיני נוהגת לעשות זאת בין הפגישות ,אבל היה דחף לחתוך, והיא סיכמה איתי שכשעולה דחף כזה,ישר לההתקשר אליה(חמודה ,נכון?). דיברנו הרבה ,קרוב לעשרים דקות, והיא הרגיעה אותי קצת , הייתי נורא טעונה. בסוף השיחה הייתי חייבת להרוס כמו שרק אני יודעת,אמרתי לה שאני רוצה להפסיק את הטיפול, והיא אמרה שעוד נדבר על כך מחר. אבל אני את ההחלטה כבר קיבלתי. חליק דיבורים, הגיע הזמן למעשים, מעשים= למצוא טיפול שמתאים לי יותר. ואולי אני חסרת תקנה ואין טיפול שמתאים לי יותר,אז אולי פשוט אשאר איתה(אני כל כך רוצה) ,גם היא בדעה שכדאי שאשאר. מה עושים?

אורנה שלום, מאחר ואיני יודעת אם את עוקבת אחר ההודעות בשבתות הנה קישור להודעתי הקודמת, http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-685,xFT-617791,xFP-617791,m-Doctors,a-Forums.html

איזה לא מנומסת אני ,שכחתי להודות.. ועכשיו אני על סף יאוש... עוד לילה לבן מתקרב משתדלת לא להתפתות לפגיעה עצמית..

שלום חן, תיאור ההרסנות שעלתה בך, בדיוק כשקיבלת ממנה משהו טוב, מאוד נוגע ללב... לפעמים, לקבל משהו טוב קשה לא פחות מלקבל משהו רע (במיוחד כשהרע מוכר וצפוי כל-כך). אני מסכימה עם ליאת שההצעה לצרף התייעצות סביב הפגיעה המינית מהווה צעד אחראי ומקצועי. בעיני, זו עדות לכך שיש שם עוד דברים הראויים לבדיקה מבחינתך. לילה טוב, אורנה