לדרור
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
דרור יקר, מחר יש לי מבחן בגרות... החלטתי לגשת למבחן כצעד ראשון לקראת יציאה ממשבר שנמשך כבר שנים. (אני בת 27). אני מתלבטת אם לגשת מחר... למרות שרציתי (וכנראה בגלל), להצליח במבחן לא למדתי ולא השקעתי והסיכויים שאני יעבור מחר קלושים. אני כל כך מאוכזבת מעצמי. אני לא מצליחה להבין למה אני מחבלת לעצמי בכוונה. מה גורם לי להישאר באותו המקום. אני מרגישה כשלון, מרגישה טיפשה. יודעת שאם הייתי לומדת הייתי מצליחה ובכל זאת, מרגישה שנכשלתי. אני לא מבינה למה אני הורסת לעצמי שוב ושוב. מלחיץ אותי לחשוב מה יאמרו מסביב אם לא אגש, אם אכשל וזה מה שקורה. רע לי כל כך. עד מתי אני אשאר במקום הזה? מתי אני ארגיש ראויה לעזור לעצמי אפילו במעט. זה כל כך מחליש אותי, הידיעה ששוב נכשלתי. שוב הוכחתי כמה טיפשה אני.. שבוע טוב, פרח
פרח שלום, ראשית אני רוצה לאחל לך הרבה בהצלחה מחר במבחן. אני חושב שזהו צעד חשוב ובהחלט לא טריוויאלי ופשוט לעשותו בכל גיל. לדעתי את צריכה ויכולה לגשת מחר למבחן, את במצב לא רע בכלל אם תחשבי נכון. אין לך מה להפסיד, את רק יכולה להרוויח. אם לא תגשי הדבר זהה לכשלון במבחן סובייקטיבית ואובייקטיבית כאחד. שנית אם תבואי בתחושה שאין לך מה להפסיד כל נקודה שאת צוברת היא בגדר הפתעה לטובה, תחושי משוחררת יותר, ואז הידע בטל בשישים לעומת החרדה המאפיינת אותך בדרך כלל. ההלקאה העצמית שאת עושה כאן לא משרתת אותך, היא רק נותנת לך תירוץ לא לגשת מחר. אבל זמן להלקות את עצמך כמו גם זמן להבין מה קורה לך ולמה את מכשילה את עצמך יש לך למכביר. זה לא הזמן. דברי איתי שוב אחרי המבחן ואז אתייחס גם לזה, בנתיים צאי למבחן והצליחי, וגם אם לא לא הפסדת שום דבר, רק הרווחת, הרווחת תחושה שאת עושה צעדים בכיוון הנכון, דרור
תודה דרור יקר, אתה צודק, ככה התייחסתי לזה בהתחלה... איכשהו זה נעלם בדרך. המחשבה על כך שלא באמת הושגה התקדמות, כי בכל מקרה אצטרך לגשת למבחן חוזר... עזרת מאוד,המילים שלך מלאות באנרגיה חיובית שמאוד רחוקה ממני כרגע..אך הן עזרו והשפיעו.. כבר מרגישה מעט יותר משוחררת (-: תודה ולילה טוב
דרור יקר, מקווה שאתה עדיין כאן. זהו- המבחן מאחורי... נכשלתי בגדול ... חחח לא ברור לי למה ניגשתי לזה בכלל... מה זה נתן? עכשיו, דרור, אני רוצה את ההתייחסות שהבטחת (-:
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
