על מה זה מעיד?

היי, שמתי לב שבמהלך כל חיי הייתה לי נטייה להתאהב בגברים שיש להם סמכות כלשהי עלי: מורה, מדריך, בוס, מרצה ובמהלך הטיפול גם במטפל. על מה מעידה הנטיה הזאת להתאהב/לאהוב בעוצמות אדירות, לא להפסיק לחשוב עליהם לרגע, הצורך בקשר איתם, המחשבה על ה"נאהב התורן" לפני השינה ודבר ראשון בבוקר? איך נפטרים מהרגל מגונה שכזה? יש לציין שאני כבר לא בטיפול......... תודה

י שלום, נשמע לי מדברייך שאת מרגישה חסך עמוק באהבה אותו את מנסה למלא על ידי התאהבות בדמויות סמכות. דמויות המייצגות בעינייך משהו שהוא ככל הנראה בטוח, מסוגל להגן ואף גורם לתחושת ערך עצמי טובה יותר. עולה בי השאלה מדוע אינך בטיפול, האם ההתאהבות שלך שם הכשילה את הטיפול, או מסיבה אחרת. כך או כך איני רואה תחליף ראוי לעבודה טיפולית יסודית על הנטייה שלך להתאהב בדמויות סמכות, שלעיתים אינן מושגות ומשום כך מושכות, ולעיתים הן תחליף לאהבת אב. התאהבויות שכאלו אם לשפוט מדברייך משאירות אותך תמיד ליד, עם תחושה שזה לא הדדבר האמיתי והנכון עבורך, דרור

ההתאהבות לא הכשילה את הטיפול. המטפל לא יודע עליה...דווקא ההתאהבות במישהו שלא ניצל את האהבה שלי והמסירות שלי גרמה לי להיפתח בטיפול ושהוא בכל יתאפשר. הטיפול הופסק כיוון שפוטרתי באופן פתאומי ממקום עבודתי ואני לא יכולה לממן את הטיפול. מרגישה כל כך נטושה כיוון שבגלל שאין לי עכשיו יכולת כלכלית אני לא יכולה לבוא לטיפול...