איך מתמודדים?

היי. אני בחורה בת 28 חברותית,נראית נהדר, עם בטחון עצמי גבוה אבל, עוד בהיותי בתיכון בוקר אחד לאור התרוצצות מהירה בבית כמעט התעלפתי בבית, מאז פיתחתי פחד מהתעלפות (אני פועלת בכמה דרכים למנוע את זה כמו: אכילת ארוחת בוקר וכוו), כל התרגשוןת מזכירה לי את ההרגשה של החולשה וישנו חשש מנפילה, התופעה התחזקה יותר- לאחר שכמה שנים לאחר מכן (בגיל 18) בעקבות אבסס בחלל הפה חליתי מאוד איבדתי ממשקלי ונהייתי חלשה מאוד במהלך המחלה גם התחלתי לחוש סחרחורות וחוסר שיווי משקל-מה שהתברר במאוחר יותר שיש לי ורטיגו כלומר בעייה בשיווי המשקל שבאוזן. מאז גיל 18 אני מתמודדת יום יום עם החוסר שיווי משקל ומהפחד שמא אפול ברחוב או לא ארגיש טוב כשאצא מהבית(דבר שקרה בעבר מספר פעמים). בעבר היו תקופות שהמעטתי לצאת מהבית (הפחד שיתק אותי-אבל, שירתתי בצבא, עבדתי.). כיום מצבי הרבה יותר טוב החרדה והמחשבות על הסחרחורות כבר לא מלוות אותי במשך היום בכלל. אני סטודנטית לחינוך עובדת במשרה מלאה, מבלה וכוו' (את כל הדברים הללו בעבר הייתי עושה בקושי רב עם הרבה מחשבה לפני כל צעד, כיום כבר לא.) בעייתי היא כיום : אני לא מצליחה להתמודד עם העניין של בן זוג- אין לי חבר וכל כניסה למערכת יחסים מלחיצה אותי ולא בגלל הבן זוג אלא סביב עניין הרגשות כלומר כל התרגשות :שהרי הסימנים של תחילת קשר והידלקות זה פרפרים בבטן, סיחרור וכוו ואותי הם מאוד מלחיצים ובאופן אוטמטי מזכירים לי את תחושת החוסר שיווי משקל וסוג של חולשה מה שגורם לי לסגת ממערכת היחסים ולברוח ממנה בכדי שהתחושות הללו יפסיקו. כנ"ל לגבי נסיעה מחוץ לבית לכמה ימים (כמו בית מלון או חו"ל). מה עושים? חשוב לי לציין שהלכתי ליעוץ אבל הרגשתי שהפסיכולוג שלי מתעסק באיך ולמה ומאיפה הרגשות האלו הגיעו? ואותי לא מעניין למה זה קורה לי, אני יודעת מה הבעיה שלי ולא צריכה לחפור ולחפש האם זאת הסתתרות ממשהו אחר! אני רוצה להצליח להתמודד עם שני הדברים האלו כמו שהצלחתי עם כל היתר. איזה כלים אתה יכול לתת לי????????? הרי בלתי אפשרי לא להתמודד עם התרגשויות בחיים(אני רוצה להוסיף שאני לא מתעלמת מהתמודדת עם התרגשויות -חוויתי לצערי בחיים בשנים האחרונות כמה מקרים של מוות מתחים לחצים התחלות אבל,כל התמודדות הייתה קשה עם חשש כל הזמן שמא אפול או אתעלף בנוסף להתרגשות מהאירוע עצמו- מה שמצריך ממני כוח נפשי רב)

שני שלום, התופעה שאת מתארת, בה את נבהלת מתחושות גופניות המזכירות לך את ההתעלפות ההיא, מוכרת ואינה נדירה. הבסיס לכך הוא התניה שנוצרה בין תחושות שחווית אז וניבאו את ההתעלפות לבין תחושות דומות שהגוף מייצר, למשל בעת התאהבות, המובילות אותך באופן אוטומטי לתחושה שהנה את הולכת להתעלף שוב. הטיפול במקרה כזה יהיה יעיל אם ינתק את הקשר שנוצר. יעזור לך לבודד ולדעת מתי אלו סתם תחושות גופניות ומתי באמת יש סכנת התעלפות. טיפול שכזה נקרא טיפול קוגנטיבי התנהגותי ועצתי לך כי תפני לטיפול שכזה ותוך זמן לא רב תחושי הרבה יותר טוב. שיהיה לך בהצלחה, דרור