עייפות

ערב טוב, אני מרגישה לאחרונה עייפה מאוד מהטיפול עצמו ומהפגישות. אני לומדת ועובדת אבל לאחרונה אינה מצליחה לעשות את שניהם כמו שצריך וכמו שאני מצפה מעצמי, כי אני פשוט כל הזמן לחוצה ועסוקה במה שהיה בפגישה הקודמת ומה שיהיה בזאת שתבוא. זה נורא מלחיץ. האם כדאי לקחת חופש קצת להתאורר מהטיפול, או אם אני מרגישה כזאת זה סימן שעכשיו זה התחיל לגעת ולעבור עיבוד. אני שנה וחודש בטיפול, ש-7 חודשים מהם אפשר להגיד לא נעשה כלום (עד שהתרגלתי לרעיון שמישהו מחטט לי בחיים, ועד שהבנתי מה זה טיפול, ועד שלמדתי לשתף אחרים ברגשות הכי אינטימיים שלי). אשמח לקבל תשובה. תודה

שלום נוהר, טיפול פסיכולוגי, חשוב ומשמעותי ככל שיהיה, אינו אמור לבוא *במקום* החיים עצמם, ולפיכך הצורך להחליט "טיפול או חיים?" מיותר. כאשר המפגשים הופכים נוגעים ומשמעותיים, יש להניח שהם יגזלו חלק נכבד מהמחשבות, גם במחיר של פגיעה זמנית ביכולת הריכוז וההשקעה בתחומים אחרים. למרות זאת, בסיכום הכולל, תועלתו של הטיפול עולה על הגרעונות הזמניים שהוא יוצר, ולכן לא מומלץ להפסיקו. בברכה ליאת