טיפול

בהתחלת הטיפול שלי (אני מטופלת כבר שנה וכמה חודשים) הדחקתי כל מה שנאמר בפגישות, עד אפילי שלא הצלחתי להיזכר מה היה נאמר שם. הייתי עושה BLOCK OUT ברגע שאני סוגרת את דלת חדר הטיפול. וזה גרם לתקיעות בטיפול. עכשיו הדבר שונה מבחינתי. אני עסוקה יותר מדי במה נאמר שם, כל השבוע אני רק חושבת על הפגישה שהייתה ועל זאת שתבוא. וזה גורם לי לאי נוחות, לאי ריכוז בלימודים ועבודה ול"רעש". אני עייפה יותר, תלויה יותר ולא יודעת מה לעשות (ואני עדיין תקועה באותו מקום בטיפול). אני בקשר טוב (נראה לי) עם המטפלת. היא זמינה כל הזמן בשבילי ומוכנה לשמוע אותי תמיד אבל זאת אני שבוחנת את הצעדים שלה. מה לעשות?

שלום לילך, נשמע לי שאת נמצאת בצומת חשובה בטיפול (צומת שיכולה להימשך הרבה זמן...): כיוון אחד יהיה לשאת את המתח שנוצר סביב ההתקרבות שלך אל המטפלת והמקום המשמעותי שהטיפול החל לתפוס בתוכך, וכיוון אחר יהיה לנסות 'לחמוק' ולהימנע מכל זה... אני חושבת שאת יודעת מה דעתי בנושא - אני חושבת שאם הקשר נהייה משמעותי עבורך כדאי לבדוק אותו לעומק. אל תדאגי - לא כל הזמן זה יהיה מכאיב ותובעני באותה המידה (נסי לראות בכך שלב בדרך). בהצלחה, אורנה