טיפול בחושך

היי אורנה, ייתכן והשאלה שלי תשמע לך קצת הזוייה אבל היא נשאלת בכל הרצינות. הרבה זמן שאני חושבת עם עצמי איזה טיפול יהיה בשבילי הכי טוב- הכי מועיל, באיזה מקום או באיזו דרך יהיה לי הכי נח להשתחרר. התשובה שאני מקבלת מעצמי היא שבמקום חשוך שבו אין אפשרות לראות את המטפלת( לא את הבעות הפנים ולא את העיניים) שם יש סיכוי להצליח. העליתי את הרעיון הזה כשהייתי בטיפול, אך היא סרבה בעדינות- נתנה לי אופציות אחרות- שאני אסתובב וכך לא אראה אותה. סרבתי. השאלה שלי האם שמעת על שיטת טיפול כזו? האם לדעתך יש מטפלים שיסכימו לטפל בחסות החשכה? האם את חושבת שזה יכול להצליח? יכול להיות שאני מקדימה את זמני בכמה שנים טובות... תודה עננית.

...לדעתי, בכלל אין רעיון שנשמע הזוי בטיפול, להיפך, כל דבר יכול להיות חומר טיפולי אם רק מתירים לפתוח אותו... (וואי, אני קצת מתביישת לכתוב...) הי עננית, אני חושבת שחושך עוזר מאד להתקרב אל הדימיונות. יש בו משהו קסום. גם למטופלת כמוני התנועות והמבטים יכולים ליצור הפרעות גדולות מידי מידי. הפסיכואנליזה בנויה על העדר קשר עין כנראה (?) מהסיבות האלה (מטופל על ספה, מטפל מאחור מחוץ לשדה הראייה שלו). אבל למה נראה לך ששתיכן צריכות להיות בחושך? שגם היא צריכה להיות בחושך? אולי זה ניסיון לטשטש גבולות וליצור תחושת ערבוב או התמזגות? סתם רעיון לכיוון. יכול להיות משהו כזה אולי? ייתכן שאני טועה לחלוטין... היא לא הסבירה לך למה היא סירבה? לא ניסיתן לפרש את הפנטזיה? בכל מקרה, כתבתי לך כי זה נשמע לי חמוד כרעיון וחייכתי :-) אני מקווה שזה בסדר ...

שלום עננית, אכן, הרעיון של שחרור המטופל מקשר עין עם המטפל, מלמידה מתוך (ותגובה אל) הבעות הפנים ותנועות הגוף של המטפל, הוא רעיון בסיסי בפסיכואנליזה. הספה היא אם כן האופציה הזמינה ביותר לנסות את שיטתך, בתוך תחום הטיפול בדיבור. בתחומים טיפוליים אחרים, אלה המכונים טיפול אלטרנטיבי, אני מניחה כי תמצאי ביתר קלות מטפלים שיציעו סטינג מגוון יותר. נסי ודווחי לנו, אורנה