אובדן

ערב טוב, מקווה שתוכלו לעזור לי קצת. נשארתי לבד בבית אחרי מות אמי (אבא נפטר לפניה בשנתיים). אני לא מצליחה להתעסק עם הדברים שלהם, כלומר לא יודעת מה לעזות עם זה, אפילו לא מצליחה להתקרב לזה (אלא אם אני צריכה להיזכר בריח המיוחד שהיה לה....) אני לא מוכנה עדיין להיפטר מהדברים שלהם, והכל נהיה מלא אבק...ולפעמים אני אומרת די, צריך לזרוק את הכל, כי העיקר כבר לא נמצא, אבל פשוט איני יכולה.....

מירב יקרה, לצערי, אני מכירה היטב את הקושי עליו את מדברת. הוצאת החפצים מן הבית יכולה לסמל אצל חלק מהאנשים וויתור על זכר המת, אצל אחרים - חדירה לפרטיותם של המתים, ואצל אחרים - מגע עם המוות עצמו. כמובן שיכולות להיות המון תגובות ומחשבות נוספות, ומה שברור הוא, שלאף אחד הדבר אינו קל. כדי להיזכר בריח של אמא, תוכלי להשאיר לך מספר חפצים נבחרים, ואת השאר להרחיק, אולי בהדרגה. גם אני עצמי נוכחתי כי עם השנים אפשר יותר ויותר להיפטר מחפצים, עם פחות כאב. לפעמים, במצבים רגישים כאלה, מוטב להיעזר בקרובים (דודה, בת-דודה, שכנה טובה) שיוכלו להיות איתך ברגעים הקשים הללו, או אפילו לעשות זאת במקומך. את צודקת כשאת אומרת שהעיקר כבר לא נמצא, אבל מבחינות רבות, העיקר נשאר בליבנו, ואיש לא ייקח אותו משם לעולם. שולחת לך כוח ועידוד ומאחלת לך שלא תדעי עוד צער. ליאת