לאביב-אני לא מצליחה לבכות.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הלוואי ויכולתי לבכות...זה היה פותר לי הרבה דברים.
בזה אני מומחית ויכולה להזדהות עם ההרגשה. פעם פחדתי לבכות, ראיתי בזה סימן לחולשה, והייתי צריכה להיות חזקה בשביל כולם, אז אכלתי והקאתי במקום לבכות, היום אני מרשה לעצמי לבכות, לפעמים גם סתם בלי סיבה. לפעמים אני מביאה סרט עצוב בכוונה בוידאו, כשאני מרגישה שהדמעות חונקות אותי ולא רוצות לצאת, וזה טריגר מצוין, כי יחסית קל לבכות על צרות של אחרים, ועל דברים רואים בסרט. הרבה יותר קל מלבכות על עצמינו. הבכי אכן משחרר מהרבה דברים פנימיים, מנקה אותנו במובן מסוים מכל הרגשות הקשים.
הלוואי ויכולתי לעזור לך יותר... אני מרגישה קצת חסרת אונים פה מעבר למסך האינטרנט. מרגישה את הכאב שלך, אבל לא יכולה לעשות הרבה, חוץ מליהיות פה.
אביב יקרה, זה המון!!!! ההרגשה שיש מישהו שמקשיב, אפילו אם הוא לא איש מקצוע, אבל הוא עבר דברים דומים ויש לו יכולת להקשיב ולתת. חישבי על זה!!!! עדי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
