לליאת

התופעה הזו כנראה התחילה קצת לפני שהשתחררתי מהצבא ואני משוחרר 4 חודשים. בתקופת הצבא היה לי ביטחון עצמי גבוה וכמובן שגם דימוי עצמי כזה, הייתי מתקשר ומתחבר לאנשים ממש בקלות זה היה בשבילי כמובן מאליו... המצב הזה חדש לי וגם אני חושב שזה הצטברות של דברים קטנים שהלכו והתגברו. אני כמו שאמרת מנסה לא להיכנע ללחצים האלה לפעמים זה קורה כמו שצריך אבל לפעמים זה לא ופעם אחת כזו שלא הולך - מחזירה אותי שתי צעדים אחורה... איך אפשר לדכא את המחשבות השליליות שפיתחתי לאחרונה ? הרי לפי מה שאני יודע יש קשר ישיר בין הדימוי העצמי שלך לבין הביטחון העצמי וכל הדברים מסביב. לא רוצה לסבך את עצמי בסדנאות וטיפולים אצל פסיכולוג (זה גם שיקול כספי) היתי פעם אחת אצל פסיכולוג והבנתי שזה לא בשבילי הוא אמר שעם הזמן והמפגשים שלי איתו אני מכיר את עצמי טוב יותר וככה הביטחון שלי עולה, אבל לצערי היה קשה לי להאמין לזה, אני לא חושב שזה יכול לעזור לי. תני לי טיפים איך לחשוב רק חיובי , לעלות לעצמי את הדימוי ואת הביטחון יחד תודה...

שלום חסוי, לא בטוחה אם זה יעזור.. לא מזמן נקלעתי לשיחה בין שני אנשים שדיברו על איזה טרנד חדש בפסיכולוגיה. משהו שנקרא פסיכולוגיה חיובית. אם הבנתי נכון, מתמקדים בה פחות בנקודות בעבר שהובילו לדפוסים לא מסתגלים או מעכבים, ויותר מתמקדים בנקודות החוזק שלנו. נסה אולי לחפש קצת בגוגל, לקרוא ולראות אם זה מדבר אלייך.. אני מאוד בעד לדאוג ל-well-being אין באמת סיבה לסבול מדברים אם אפשר לסבול מהם קצת פחות עם קצת עזרה.. מצד שני, לך עם מה שאתה מרגיש... החלטה ללכת לטיפול זה משהו שצריך להתבשל מבפנים כי תכלס, טיפול זה לא דבר קל. ודבר אחרון- אני אמנם השתחררתי לפני כמעט עשור (טוב, קצת פחות), אבל אני זוכרת טוב מאוד כמה קשה היה לי בשחרור... פתאום אין מסגרות וכל החיים לפנייך, וזה הכי מפחיד בעולם, כי אתה כלום. אפס. מי מכיר אותך... מה שאני מנסה להגיד זה שאל תהיה קשה מדיי עם עצמך, זה משהו שהרבה אנשים עוברים. זה לא בהכרח הפרעה או משהו קבוע. זו יכולה להיות גם תקופת הסתגלות כזו, בחזרה לחיים האזרחיים.. וזה טוב שאתה אקטיבי ומנסה להילחם בפחדים.. חפש קצת בגוגל, יש בטוח גם ספרים בנושא. אם לאט לאט יראה לך שטיפול זה משהו שיכול קצת לשחרר לחץ, אז נסה גם את זה. מה יש לך להפסיד? :) לילה טוב בנתיים, לילך.