ל-MR BLUE

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

17/01/2007 | 16:49 | מאת: משתנה

מה שלומך?לא 'שמענו' ממך כבר מספר ימים,הכל בסדר? (אני שואלת בעיקבות הודעותייך מלפני כשבוע,שבהן 'נשמעת' מיואש מהכל,ואני חייבת לציין שבהודעה האחרונה שרשמת רציתי לעודד אותך,אך לא הייתי מסוגלת לעשות זאת,כי הייתי צריכה לעודד את עצמי ובקושי הצלחתי לעשות זאת). אשמח לקרוא מה קורה איתך,כמובן שרק אם תרצה לכתוב וליידע לגבי מצבך. להתראות, משתנה

17/01/2007 | 21:23 | מאת: MR BLUE

היי מה שלומך?תודה רבה על ההתעניינות...זה ממש יפה מצידך........אני בסדר מנסה לשרוד ואני מקווה שיהיה טוב....מנסה לצאת לבלות (לשתות בעיקר(: אבל לזה אני מכור) ומנסה להתרכז בלימודים........יש לי הרבה רגעים קשים מקווה שיהיה בסדר...ושאני יתחזק.......הקטע הוא שאני במצב משתנה כל הזמן בעיקר קשה לי בסופי שבוע כשאני לא פוגש אנשים ואני לבד......מה איתך איך את מרגישה?מקווה שטוב לך.....?

17/01/2007 | 22:07 | מאת: משתנה

אומנם אני מכירה רק חלקית את סיפורך,אך ידוע לי שזמן רב מאוד הוא כבר מטריד אותך, לפי התכתבותך בפורום,ואני חייבת לציין שלפי כינוייך בדימיון אתה מצטייר לי כגבר גבוה ומרשים בעל אישיות 'סוחפת',מישהו שיש לו כריזמה,בערך כמו השחקן ששיחק את MR BIG ב'סקס והעיר הגדולה'(איני יודעת אם צפית בסידרה זו),ולכן כל פעם שאני רואה את כינוייך אתה מזכיר לי אותו,כנראה שהכינוי הדומה אולי גרם אצלי להקבלה ביניכם. בכל-אופן,לא רק מהכינוי אלא גם מדבריך אתה מצטייר כגבר כזה(מרשים וסוחף-כפי שכתבו לך הבנות לפני שבוע),אך נראה לי שבעיקבות מה שעברת אינך מעריך את עצמך מספיק כדי לראות זאת/להיות נוכח לכך. דבר נוסף שלא כתבתי עד עכשיו הוא שבגלל ההקבלה שעשיתי בינך לבין הדמות מהסדרה,נוצר בי בתחילה הרושם המוטעה,שאתה קצת שחצן,ולכן לא הגבתי בפעמים הראשונות לדבריך,אז לא הייתי מודעת להקבלה שעשיתי כפי שאני מודעת לה היום, ורק במבט-לאחור רואים זאת. הייאוש שניכר בהודעות שכתבת לפני שבוע הדאיג אותי,במיוחד שאחרי-כן לא כתבת כמעט בכלל,ולכן דאגתי מה קורה איתך. לגביי לכתוב זה קצת בעייתי,כי כעת (כפי שציינתי כבר בשירשורים קודמים)אני לא במיטבי,קצת חולה,אבל אני מקוה שזה יסתדר ויעבור מהר מאוד - זה מבחינה פיזית; נפשית זה 'סיפור ארוך' שלא אלאה אותך בו עכשיו,כי אפילו לי לא כ"כ מובן כרגע מה בדיוק אני מרגישה - אני במעיין תקופה מבלבלת,אך משהו טוב כן קרה לי : כבר יומיים לא חוויתי חרדה,ועבורי שכל השבוע שעבר היה 'רווי חרדות' זה מצב נהדר,ואפילו אם היתה חרדה היא היתה כ"כ קטנה וחסרת חשיבות שאיני זוכרת אותה. אני מצטערת ש'שפכתי' את צרותיי עלייך,בטח לא ציפית שאעשה זאת.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית