בעיות עם ההורים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, אני בן 28, גר עם ההורים. היתה לי חברה שנתיים. לצערי הורי התנגדו לקשר מלכתחילה בגלל שהיא לא מהעדה שלנו וגדולה ממני בשנתיים. הם שמרניים הרוצים כלה על פי תנאיהם ובתיווכם. במשך תקופת החברות רבתי עם אמי המון פעמים ומריבות אלה יצרו אוירה לא נעימה לכל בני הבית. סבלתי קשות ממריבות אלה שכללו קללות והשמצות לי ולחברתי. הורי לא ניסו אפילו להכיר אותה. היא היתה בביתי מספר מועט של פעמים. כשהחלטנו לעבור לגור יחד המצב החמיר, אמי אמרה שתמות אם אתחתן איתה ואעזוב את הבית ולא נותרה לי ברירה אלא לוותר ולהיפרד.ביטלנו את חוזה השכירות ואני בביתי. מאז הפרידה אני מדוכדך, ישן הרבה, מתגעגע מאוד לאהובתי וחושב עליה בכל רגע ורגע. האם יכולתי לנהוג אחרת במצב עניינים שכזה? או שעדיף לכולם שלא אלחם בהם עם ההתנגדות היא כ"כ חמורה? תודה רבה.
איתי שלום, אתה מתאר מצב מורכב וכואב שלצערי אינו נדיר. אתה שואל מה לעשות האם ללכת בעקבות האהבה או שמא להישאר בבית כדי להמנע מהמלחמות. לפי השקפת עולמי, ואין היא מחייבת אף אחד, אדם החי תחת איום מאדם אחר אינו יכול לחיות חיים מלאים ומספקים. נשמע לי שאלו החיים שאתה חי מול אמא ללא קשר לחברה שלך. לדעתי, אתה צריך לבדוק עם עצמך מה חשוב לך יותר, האושר שלך או זה של אמא. התשובה לזה תעזור לך להבין מה לעשות. אני יודע שזו התלבטות לא פשוטה ואני מציע לך במידה ואתה חש לבד עם זה להיעזר במסגרת כלשהי, דרור